בזמן שכולם מתקדמים אני נכשלתי בחיים למרות מאמצים. איך מתמודדים עם התחושה?

לאן הגעתי בחיים האלו? אני בת 25. מעולם לא הייתה לי זוגיות, אין לי חברים מלבד ידידה אחת שגם נעלמה. עוד לא התחלתי תואר אני עוד נלחמת בבגרויות ופסיכומטרי. לא מדברת על זה שעשיתי 11 פעם והכי גבוה שלי זה 550 בהיסטוריה נכשלתי 54. בספרות נכשלתי. מתמטיקה קורס חוזר 4 יח. כי קיבלתי בראשון 70. לא הולך לי בכלום. אני רואה מלא אנשים עם זה משפחה, כאלו שלמדו איתי או סתם בפייסבוק כבר לומדים תואר ורק אני לא. גם פתאום כולם מתארסות בזמן שאותי גברים פוסלים על ימין ועל שמאל. עושים לי גוסטינג. בצבא רציתי להיות בתפקיד טוב וגם קצינה אבל במקום זה שמו אותי עובדת רסר למרות שהיה לי קבא 54. עברתי חרם מכיתה ו עד יב שתרם המון למצב בו אני היום. והכי כואב לי שאלו שהציקו לי מגשימים את המטרות שלי והם לא נענשים. הם מתחתנים - אני עוד בתולה. הם לומדים אני עוד מנסה לשפר בגרויות כבר מליון שנה. אחת הצליחה לחזור לצבא ועוד לצאת לקצונה למרות שהבנתי שעקב קורונה ביטלו בינתיים בזמן שלי רק אמרו לא ולא גם שלא היה קורונה. והיא עוד סיימה שירות חובה לא יודעת איך החזירו אותה ועוד יצאנ קצונה.. שאגב גם אני רציתי לחזור ונטו ממוטיבציה אבל למה שלי יהיה משהו טוב בחיים. גם בני דודים שלי רובם קצינים. כולם נשואים. גם אלו שבגילי. כולם לומדים תואר 4 מהם הנדסה 2 מורה 1 עוד 1 רופא
אל בני דודים שלי פחות משנה לי שהם מגשימים תמטרות שלי בזמן שאני תקועה אבל למה לילדים שהציקו לי ומררו את חיי יש מזל להתחתן. ללמוד. להתקבל לכל מיני מקומות והמזל רק מתאכזר עלי
אהה עוד משהו ניסיתי לפתוח עסק ולא הלך ואחרי כמה חודשים ראיתי אותו דבר משהו אחר עשה וכן הולך לו. רישיון נהיגה הוצאתי רק לפני חודש אחרי שנתיים בקיצור אין לי שום דבר טוב בחיים הם רק מתאכזרים וזה לא פייר כי אני עושה הכל כדי להיות במקום טוב ולקדם עצמי אבל המזל שלי חרא
באלי לטוס לחול לוותר על אהבה לימודים שאר שאיפות שלי לגור באיזה מקום בודד להתבודד מהכל. רק חבל שאני לא יודעת אנגלית ככ טוב אחרת הייתי עוזבת לחול. אני בטוחה שיש לי מזל רע אחרת אין מצב שהכל הולך לי קשה או שזה הורים של הילדים שהציקו לי קיללו אותי ועשו לי כישוף כי אבא שלי בתלונן על ילדיהם למנהל בית הספר אז
כאילו אם אני ילך לאיזה רוחני בטוח יגלה שיש עלי קללות ומזל רע. אחרת אין מצב שהכל הולך לי רע