שלום לכולם.
אני בחורה בת 28, נשואה באושר, ובגדול בנאדם אופטימי ואוהבת את החיים.
תמיד אני עם חיוך על הפנים, אפילו כשעצוב לי אני משתדלת לחייך.
בזמן האחרון קורים לי דברים שמבחינתי הם מבחינת ״משברים״.. וקשה לי להרים את עצמי.
זה משפיע עלי מאוד מבחינה רגשית, אני בוכה הרבה, אני בלי מצב רוח, אני עצובה.
זה שילוב של מספר דברים שקרו במקביל-
דבר ראשון גיליתי באמצע החיים שלי פתאום שאני רגישה לגלוטן, מה שנקרא ״צליאק״ וזה נפל עלי פתאום כרעם ביום בהיר... וקשה לי לחשוב שזה משהו שלא עובר ובעצם ישאר איתי לתמיד...
לשנות פתאום אל הרגלי האכילה, לא לאכול יותר פיצה, פסטות, עוגות ועוד דברים שאני אוהבת.
חוסר הספונטניות של יציאה עם חברים, חתונות, הכל הולך להשתנות וזה ממש קשה לי לחשוב על זה.
בנוסף אני מנסה להיכנס להריון כבר שנה, התחלתי טיפול בהורמונים אבל כל פעם הטיפול נכשל, וממש עצוב לי ואני בוכה כל פעם מחדש. כי אני מרגישה כבר לגמרי מוכנה להורות, וכולם מסביב לוחצים ושואלים מה קורה? ואני כל כך משתוקקת כבר להחזיק בידי את התינוק שלי.
אני בוכה בגלל זה הרבה ואני ממש מפחדת שלא אהיה אמא לעולם או שאצטרך לעבור טיפולים מאוד קשים שיקחו שנים.
ודבר נוסף- נכשלתי במבחן הלשכה בפעם השניה...
חסרות לי בסך הכל 2 נקודות! 2!! וזה כל כך מסתכל..
ברגע שהתפרסמו הציונים חשבתי שעולמי נופל עלי, קיבלתי סוג של התקף חרדה ולא הצלחתי לנשום ורעדתי נורא, כי פתאום בבת אחת נפלה עלי ההבנה של מה זה אומר להיכשל במבחן בפעם השניה, ומעבר לבושה שמתלווה לתחושה הזו, אני מרגישה שנפשית אני לא מסוגלת להקים את עצמי וללמוד לזה שוב..
ותוסיפו לכל הסיפור הזה את עניין הקורונה, אני בבית כבר די הרבה זמן, עובדת מהבית, הכל עושה מהבית, וקשה לי שאין אופציה לצאת קצת עם חברות,
להיפגש עם אנשים... אני שמחה שיש לי את בעלי לצידי ויש לנו אהבה ענקית , אבל שנינו מרגישים שאנחנו רוצים קצת להיפגש עם אנשים אחרים או לטוס לחול לשנות קצת אווירה ופשוט זה בלתי אפשרי כרגע.
בקיצור - תקופה מבאסת שכזו, איך אומרים- צרות באות בצרורות... אני לא יודעת כבר מה לעשות עם עצמי ואיך להתעודד ....
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות