תחילת שנות ה20 עד אמצע
הייתי יוצא כל היום, הרבה בחורות,חברים,יציאות
מאוד דומיננטי בכל מקום שהייתי הולך הייתי מושך תשומת לב.
הייתי עובד בעבודה עם 70 צעירים, כל הזמן עושים כיף,נפגשים,מדברים,שומרים על קשר.
היו אוהבים אותי,מכבדים אותי, הייתי מביא אווירה טובה לכל מקום שהייתי הולך.
"הבעיה" היא שכבר כמה שנים אני בדעיכה. כל מה שלא התמודדתי מולו בשנים האלה, מגיע אליי כמו בומברג. פחדים, פחד להינשא ולהביא ילדים, פחד מהצלחה, חרדות כאלה ואחרות. הולך לעבודות פשוטות עם צעירים ומרגיש שם למלמ ולא קשור למקום.
ואני מרגיש שאני רק עסוק בלהזכר איזה ימים יפים וזוהרים היו פעם.
אולי די? איך משחררים וחיים כאן ועכשיו?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות