משוחררת כבר חצי שנה, תכף בת 21. עשיתי שירות משמעותי ומטורף ורק רציתי לצאת לטרוף את האזרחות, לטייל לחסוך כסף, אחר כך ללמוד. כמו כל משתחרר ממוצע. כמו שעולם יודעים הקורונה כאן ולא תעזוב בזמן האחרון, מה שהפך אותי למשתחררת בתקופת הקורונה. אני פשוט אבודה, אני בחלת ממלצרות, יש לי כבר חצי מהסכום של הטיול הגדול, אבל בלי שום כיוון של לאן ועם מי לטוס כי רוב החברות ויתרו על הטיול. ואני באמת כל יום קמה בלי מטרה, בלי שאיפות, משועממת וחסרת מעש. אני בחיים לא הייתי ככה. תמיד חיפשתי להשתפר בלימודים ובצבא ותמיד הייתי משקיעה ומצטיינת, אבל באמת שכרגע אני כבויה, ופשוט לא אני. מרגישה בסוג של דיכאון מתמשך, אין לי את השמחת חיים שתמיד הייתה לי. אני פשוט לא יודעת איך להתמודד עם התחושת כלומניקיות והתסכול הזאת. אשמח לאנשים שהם כמוני, אנשים שיצאו ממשהו בסגנון או כל בנאדם שיביע הזדהות או עצה.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025