היי לכולם. לפני שאני מספרת על מה העניין בבקשה אל תשפטו אותי בגלל הגיל שלי והבעיה שאני מציגה כאן כי יש מצב שזה ישמע קצת מתאים לגיל של נערה צעירה ולא כמוני.. אבל זה המצב שאני נמצאת בו..
אני בת 38 גרה עם ההורים והם בקבוצת סיכון ומאוד מפחדים ושומרים על עצמם וכמעט ולא יוצאים מהבית.
מאחר ואני גרה איתם אני מרגישה אחריות עליהם מהבחינה הזו.
אני בזוגיות עם אישה יש לי בת זוג כבר שנה.
היא עובדת במקום שהוא קצת בסיכון והורים שלי לא רצו שאפגש איתה בזמן הסגר גם הקודם וגם עכשיו כי הם מפחדים ואני כיבדתי אותם היא גם הייתה סבלנית והבינה כבר לא נפגשנו חודש ואני מרגישה שעכשיו כבר אין לה סבלנות והיא ממש מתעצבנת ואומרת שאני ילדה קטנה של אמא ואבא ואף הורה לא אומר לבת 38 מה לעשות אבל זה לא העניין שהם אומרים לי מה לעשות כי אם אין קורונה אין לי שום בעיה אנחנו נפגשות מלא כל יום כמעט ואף פעם הם לא מתערבים לי ולא אומרים לי מה לעשות זה פשוט עכשיו בגלל הקורונה.
ההורים שלי גם לא רוצים שאני אסע בכבישים בסגר
( היא גרה בעיר אחרת)הם ממש מקפידים על הכל.אני מרגישה שאני לא יכולה לריב איתם בגלל דבר כזה כי מדובר פה על אחריות ומחלה ויהיה לי ממש מצפון על זה אם משהו חלילה יקרה ומצד שני אני רבה איתה על זה ואף אחד לא מרוצה ואני לא יודעת מה לעשות.
מה דעתכם? לנסות לסחוב עד שייגמר הסגר?
אנחנו גם מתכננות לעבור לגור ביחד בקרוב וכל המצב הזה בנתיים רק מרחיק בינינו ויש לי ריבים על זה איתה כל הזמן.
אני לא מרגישה שאין לי פה הרבה ברירות אני מרגישה שאני תקועה באמצע. אני חייבת חוות דעת שלכם.
ממש תודה רבה. מה אתם הייתם עושים ?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025