פעם הסתכלתי על העולם דרך עיניים תמימות כי אני כזה..בן אדם טוב לב, אכפתי , מצפוני, רגיש. וכשאני רואה מה קורה כיום מסביבי אני פשוט מרגיש עצב וכעס מאוד מאוד גדול. אני מרגיש שאנשים מונעים מתוך אינטרסים, אף אחד לא באמת מעניין אחד את השני מה שמעניין זה אך ורק הכסף, אנשים מחייכים לך בעבודה וביום אחר "תוקעים לך סכין בגב" אני מבין מיום ליום שאי אפשר להישאר תמים/רגיש בעולם הזה. אין לזה מקום, אנשים רעבים לחולשה, אנשים גזענים, אינטרסנטים. בגלל שזה לא האופי שלי אני מרגיש פתאום מאוד רע בעולם. אני כועס על אנשים ,כבר לא מחייך לאף אחד ובאמת באמת לא סומך על אף אחד. אני פשוט מרגיש שהייתי כל כך תמים פעם. הדבר שעוד מפריע לי שזה גורם לי לא לנסות להכיר בחורות פתאום. הפסקתי להאמין בבני אדם באופן כללי, אני בכלל לא חושב שזה קיצוני. אנשים נותנים לך סיבה יום יום לחשוב ככה. הכל ניהיה זול אתה מדפדף בטינדר ו"בוחר" בחורות כאילו היו סחורה על המדף, אין רגש הכל משחק , אין בחורות טובות של פעם הן התחלפו בבחורות זולות שמנסות להתאים את עצמן לעולם החדש שלנו. העולם הבודד. רציתי לשחרר את זה.. את ההרגשה הזאת.. שתגידו מה אתם חושבים ואולי אפילו תזדהו איתי..
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות