בת זוג מרביצה ועוברת גבולות. מה לעשות?

קצת רקע
אני בחור די מצליח בגיל 27 , הגעתי למספר יעדים מרשימים ואני נראה די טוב בזכות עבודה קשה והרבה השקעה של כמה שנים, הרבה מציעים לי לדגמן. לצערי עברתי כמה מערכות יחסים לא טובות בכלל כאשר הקודמת נגמרה בצורה רעה מאוד ומיד נכנסתי לקשר חדש עם אישה שרציתי להתחתן איתה ולהתחיל בחיים משותפים. חיים ביחד כבר 3 שנים, ההתחלה הייתה עם הרבה אהבה חזון ושאיפות משותפות, אך בשנה האחרונה המצב הפך לא טוב.
אני הזוגיות הראשונה והיחידה שלה, ניסיתי לתת לה הכל כדי שלא תעבור את המכשולים שאני עברתי.
נכנסה לבית מוכן, אין שכר דירה אין משכנתאות אין כלום. לא עבדה כמה שנים וחיינו מההכנסות שלי בלבד.
לצערי כבר כמה פעמים שהיא מאבדת את העשתונות ונותנת לי מכות בגלל לדוגמה שאני עוקב אחרי בחורות באינסטגרם או בגלל שעוד לא התחתנו ודברים כאלה או במקרה אחד שהרגישה שדיברתי אליה לא יפה. היא ממש קיצונית ועושה דברים שממש קשה לי לספר, אפילו פה. לפעמים זה נגמר בסטירה ואיומים ולפעמים זה ממש אגרופים או משיכות בשיער או נגיחות ושריטות.
לעומת זאת יש גם רגעים טובים של אהבה מחבקת, תחושת זוגיות טובה ושיש לאן לשאוף ושכל מה שתיארתי הוא נחלת העבר ולא יקרה שוב.
יש לחץ גדול מאוד על חתונה וילדים מהצד שלה ומצד המשפחה שלה ואני מתלבט כבר במשך שנה האם להציע או לא רק בגלל הדברים האלה והיא מתוסכלת מזה שלא התחתנו כבר. אני רוצה להתחתן ורוצה לתת לה את המתנה הזאת אבל מפחיד אותי לחשוב מה יהיה אחרי חתונה וילדים בסיפור. אם כל ההשקעה שלי במשך כל השנים האלה תיגזל בגלל אישה? יש לי בית משלי, רכב וחסכונות. אין משכנתא ולא הלוואות ולא קניות בתשלומים.
לגבי חיי המון היא אוהבת לגמור בסקס, אני דואג שהיא תגמור בכל פעם. אבל בתקופות שהיא עצבנית וכועסת שזה המון היא דואגת לכך שלא נעשה סקס בטענה שהיא כועסת עלי וגם אומרת לי שהיא מחשיבה אוננות כבגידה. אז בעיקרון כדי להיות מסופק מינית צריך לחכות שהזעם יעבור. כשלדעתי סקס יכול להיות גם אמצעי השלמה.
לפעמים זה פעם ביום ולפעמים פעם בחודש, תלוי בעצבים.

מפחד להיפרד, מפחד להישאר, מפחד להתחתן.
אין לי כוחות למסע הזה של לחפש מישהי חדשה לבדוק התאמה, לחיות עוד 3 שנים יחד ולגלות בסוף שכולן משוגעות.
אני פשוט תקוע בלולאה אין סופית שמורידה אותי למטה ולאחרונה מנטרלת אותי לגמרי. אני כל היום במיטה, הפסקתי לאכול ובשארית הכוחות שלי אני מרים את עצמי למשרד ולאימונים. לפעמים מפסיק באמצע.
בקיצור אני עומד לקרוס סופית.
מישהו היה במצב הזה? מה לעשות? אני חייב עצה אין לי עם מי לדבר או לאן לפנות.