אני לא ממש יודע מאיפה להתחיל, השנה הזאת הכתה בי ממש חזק.
אחרי שפגעו בי בזוגיויות קודמות וסגרתי את עצמי להמון זמן , השנה נתתי סוף סוף עוד הזדמנות ופתחתי את הלב ושוב פגעו בי , ורמסו לי את הלב.
נכנסתי לדיכאון עמוק עזבתי את הדירה שלי וחזרתי לחדר שלי אצל ההורים.
תוך כדי כל הדבר הזה אמא שלי חולת סרטן והמצב שלה ממש התדרדר בחודשים האלה ואני לא הייתי מסוגל להתמודד על הכל ביחד ופשוט בקושי יצאתי מהחדר ורק בכיתי כל היום בזמן שאני שומע את אמא שלי צורחת מכאבים מהקומה למעלה.
חודש וחצי אחרי שחזרתי הביתה אמא שלי נפטרה, ועד היום (3 וחצי חודשים אחרי) אני לא מצליח לעכל שהיא לא כאן ומתחיל לבכות בכל מיני מצבים רנדומליים לגמרי ולפעמים נכנס ממש להתקפי בכי שאני לא מצליח לצאת מהם.
אני לא מאמין שהיא לא כאן יותר, שאין מי שיאהב אותי אהבה ללא תנאים יותר, שאני לא הילד הקטן שלה יותר אפילו שאני כבר בן 28, שאם ויום אחד אצליח למצוא אהבה היא לא תהיה בחתונה שלי.
בנוסף כל זה קורה בתקופה של הקורונה וממש קשה למצוא עבודה עכשיו או לצאת למקומות ולהעסיק קצת את הראש בדברים אחרים ואני מתחיל להרגיש מת מבפנים.
אני יודע שתכתבו שאני צריך ללכת לטיפול אבל אין לי כסף לזה כרגע.
אני כותב בעיקר כדי לפרוק ויודע שאין תרופת פלא שתציל אותי ,אבל אשמח גם לשמוע אם יש לכם סיפורי דומה על אובדן במשפחה ועל ההתמודדות שלכם.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025