בהחלט כן
כולם מצאו חברים לבלות איתם, לחלוק סודות איתם,ולצחוק איתם. עכשיו ה"חברות" שלי בהחלט אולי אנשים לצחוק איתם, אבל זה רק במפגשים נדירים שיש לנו..... פעם ב3 חודשים בערך.... עכשיו בכל מפגש אני אומרת לעצמי, שאלה בנות שהן חברות (כי אולי המפגשים האלה עושים בי תקווה שהן נהנות איתי) ואולי אני צריכה לתת להן הזדמנות נוספת, אך לאחר המפגש הנדיר זה, הן פונות אליי רק כשהן צריכות ממני משהו[ לרוב לימודים, שאפתור להן תרגילים במתמטיקה]. אפילו כשהן מבקשות ממני הן בעצם "דורשות" ממני כיאלו אני חייבת להן משהו.... מלבד זה, כל פעם מחדש אני מגלה שלפחות 2 מהן נפגשות בלעדיי. כל פעם מחדש.
עכשיו אני לא אשקר, אני בהחלט רוב הפעמים אעדיף להיות עם עצמי מאשר עם אחת מהן, כי אני בן אדם שמפחד משופוטיות ואני שונאת ששופטים אותי...כשאני לבד אני יכולה לעשות מה שרצוני חפץ לו....
אז אולי הכי טוב לי להיות לבד?
(לא, אין עוד אנשים נורמאלים בשכבה)
כוכבית- אולי אני קצת מגזימה עם התגובה שלי ואולי אני בן אדם רגיש בקטע הזה, ואולי יש לי חרדת חברתית. אבל בכל זאת, זה מה שאני מרגישה. ואני לא רוצה לדבר על זה עם אף אחד- כי שוב פעם הקטע של השיפוטיות.... אולי לבני אדם כמוני באמת האופציה הכי טובה היא הלבד?
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025