לפני כשנתיים הכרתי את אהבת חיי הקשר היה כל כך עמוק ומושלם שהרגשתי מאושר וגם היא
מה שכנראה גרם לי להתעלם מכך שאנחנו כל הזמן ובאופן חד צדדי מרוכזים בה ובבעיות שלה וכנראה התאהבתי בה דרך זה שהייתי עסוק בנתינה טוטאלית
אני קיבלתי ממנה המון אהבה והערצתי גם את החוכמה שלה
בחוויה שלי היא הייתה מרוכזת אך ורק בעצמה ובשלב מסוים זה התחיל להפריע לי והתחלתי לשאול את עצמי האם זו האישה שארצה לחיות איתה כל חיי?
כשהתחלתי להראות לה שזה מפריע לי היא החלה להתרחק ממני ואני התעלמתי מהסימנים כי הייתי שיכור מאהבה אך מדי פעם הערתי לה על דברים שבאמת כל אדם סביר היה מעיר עליהם
אפילו כשהיא הכירה מישהו מהעבודה שלה בחרתי להאמין לה שזהו קשר ידידותי בלבד ומבוסס על עבודה משותפת
אחרי שקיבלתי ממנה פרטים נוספים אמרתי לה שהיא לא הרכוש שלי וזכותה להיות בקשר עם מי שתחפוץ אך ציינתי שלדעתי הבחור יתאהב בה וזה אכן מה שקרה
כשהוא אמר לה שהוא התאהב בה היא טענה שאמרה לו חד משמעית שהיא בזוגיות ושאין סיכוי שהם יפגשו מחוץ לשעות העבודה
כמובן שהיא לא נידבה את המידע מרצונה אלא הגיבה לשאלות ששאלתי
לפני מספר חודשים גיליתי שהם נפגשו מחוץ לשעות העבודה וכמובן שקישרתי דברים מסוימים אשר הביאו אותי למסקנה הזו ולא הייתה לה אפשרות להכחיש והיא הודתה שהם נפגשים ואף אמרה לי שהיא מתאהבת בו
לטענתה היא פחדה להישאר עם האהבה אליי לבד ושישבר לה הלב וזה אני שדחפתי אותה אליו
חייב לציין שבאותו שלב הצלחתי אפילו להסכים איתה מההלם אך אמרתי לה שהכי פוגע בי זה שהיא לא סיימה איתי את הקשר לפני שהתחילה את הקשר איתו
מאותו הרגע התחלתי להילחם כדי שהיא תחזור אליי ומהר מאוד הבנתי שזה אבוד כי אני לא אחד שרודף וגם מביןמשרדיפה וחולשה ישיגו את התוצאה ההפוכה אז שיחררתי ושקעתי במרה שחורה
אמרתי לה שאין טעם לעסוק בהאשמות אבל אין סיכוי שאני אהיה איתה בקשר כשיש לה מישהו אחר למרות שביקשה וטענה שאני חשוב לה
התנתקנו לשבועיים ואז פתאום קיבלתי ממנה הודעה שהיא נחנקת ומבולבלת ולא מצליחה להחליט עם מי נכון לה להיות איתי או עם הבחור שהכירה ולא יודעת מה לעשות עם עצמה ושאם אני רוצה אני יכול בקלות להחזיר את האהבה שהיא חשה כלפיי
בהתחלה הוקל לי וחשבתי שזה מה שאעשה כי רציתי שהכאבים של הלב השבור ירפו ממני ואז הראש החל לפעול
נזכרתי כמה סבלתי בזוגיות איתה ובריכוז הגבוה שלה בעצמה והכי גרוע זה זה שהיא בגדה בי אין לי דרך אחרת לתאר זאת
באופן אימפולסיבי כתבתי לה הודעה שאין לי מושג איך הסכמתי לחשוב בכלל על מצב של להחזיר לה את האהבה כלפיי וביקשתי ממנה לא ליצור איתי קשר לעולם יותר כי אני לעולם לא אהיה שלה או איתה ושתישאר איתו כי אני בכלל לא אופציה עבורה
אני עדיין אוהב אותה ומרגיש שגם מרחם עליה כי כל הקשר הייתי עסוק בנתינה והכלה שלה ואני מרגיש שהפקרתי אותה
האם עשיתי נכון?
לא מאחל לאף אדם לחוות כאבים של לב שבור כפי שאני חווה ואני עושה הכל כדי לשכוח אותה
פתאום עולות לי מחשבות שעם ההודעה ששלחתי לה גמרתי את הסיכויים שהיא תפנה אליי שוב
אני מדמיין אותה עם הבחור השני וזה קורע לי את הלב לגזרים
לפני כשבועיים מתוך חולשה הצצתי בווטסאפ שלה וגיליתי שהיא חסמה אותי בווטסאפ וגם בפייסבוק
מדוע היא לא חסמה אותי בחודש הראשון ורק לאחר כחודש לדעתכם?
האם זה הגיוני שאני מרחם עליה?
חייב לציין שאין ביכוי שאני אצור קשר איתה גם כי אני מבין שזה לא מה שיחזיר אותה אך חושש ממצב שבו היא תשלח לי הודעה ואני אהיה חלש
סליחה על הכתיבה המבולבלת הוצאתי כל מה שיושב לי על הלב
האם לדעתכם לאחר שביקשתי ממנה חד משמעית לא ליצור עמי קשר לעולם ושאין סיכוי שנהיה יחד לאחר שהיא בגדה בי היא עוד תשלח הודעה?
תודה מראש לכל העונים
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות