כפי שאתם מבינים מהכותרת, לא יכול להיות יותר ברור שאני בת 16- אבל אני באמת מיואשת כבר.
אני לא אוהבת את עצמי, בכלל לא.
מן הסתם כדי לשפר את המראה שלי אני מעוניינת לעבור ניתוח לסת, שאני מודעת לכך שהוא מסובך וההחלמה מאוד מכוערת, אבל האמת כבר לא אכפת לי ואני תמיד בעד לסבול בשביל להיראות יפה.
כמובן שההורים הסתומים שלי (ברור אני חייבת להודות להם על כל מה שהם עשו למעני) לא מבינים את זה, ולא מוכנים אפילו לשמוע על זה. הרי זה פאקינג אשמתם- שילוב של חינוך לאהבה עצמית לוקה בחסר ושל גנטיקה שאני חייבת להגיד לזכותם שעד האורתודנט הגרוע שהם לקחו אותי אליו וחירב לי את הלסת הייתה לגמרי בסדר(:
זה מחרפן אותי, אני אובדת עצות, אני בוכה 5 פעמים ביום- טוב אני מניחה שעכשיו 6, ואני באמת חסרת אונים.
ולא יכול להיות לי פחות אכפת מתגובות שאני צריכה להעריך את מה שיש לי ואנשים גוססים ומתים כי זה ניכר שאני ילדה שיטחית ופרפקציוניסטית.
איך, למה, מה אני אמורה לעשות חוץ מלהשלים עם עצמי ועם המצב?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות