אף פעם לא הצלחתי לגמור בסקס עם מישהו. ניסיתי וזה פשוט לא קורה, הרגשתי בנוח אבל אני לא מצליחה להתרכז..ואם אני מצליחה להתרכז אז אחרי שהוא כבר בפנים הדגדגן ממש מגורה וזה כבר לא נעים לגעת בו. כשאני מאוננת לבד אני יכולה לגמור כמה פעמים וזה ממש כיף לי. בסקס עצמו האדרנלין הזה ושיש נגיעות ונשיקות ומגע כן כיף קצת אבל חוץ מזה, זה לא באמת וואו כמו שכולם מתארים את זה. אני שומעת את חברות אומרות יואו איך באלי זין או אומרות גם ליד בנים איך אני חרמנית אני חייבת זיון ולא מבינה מה ההייפ מזה. אני גם יכולה להיות חרמנית, אבל ברגע שבאמת יש סקס אז החרמנות נעלמת כי זהו, הייתי צריכה קצת מגע ותשומת לב וקיבלתי אותו וכבר לא באלי על אותו אחד, הוא לא יספק אותי מינית גם ככה. לא באמת אכפת להם אם אני גומרת וגם לא אכפת להם ממני בכלל וגם אין קשר רגשי עמוק, אז מה הפואנטה? אני סתם שוכבת איתם כי אני צריכה תשומת לב והם מספקים לי את זה. אבל איך זה אמור להיות כיף? זה משהו נורא ריקני. והייתי בקשרים שהם יזיזות, ולא מבינה למה בנות נכנסות לזה. בסוף רק צד אחד נקשר ורוצה משהו מעבר (שזה לרוב הצד הנשי). מה ההנאה בזה? חוץ מהדופמין הרגעי ושמביאים לך תשומת לב, למה זה ככ מרגש וכיף? אני באמת מנסה להבין אם מה שאני חווה וחושבת זה נורמלי ורוב הבנות חוות את זה או שיש כאלה שבאמת נהנות ממש מסקס יזיזותי/סטוץ. אולי אני פשוט חושבת יותר מידי. החדירה עצמה סבבה, זה לא כואב ונורא וזה גם לא מספק כמו אורגזמה. זה פשוט שם - כאילו אני יכולה לשכב 4 שעות על המיטה ושיחדרו ולא באמת ישנה לי. שיורדים זה לא כיף כי בנים בקושי יודעים איפה הדגדגן וגם אם הם יודעים הם לא יודעים מה לעשות גם אם מסבירים להם. רק כשאני נוגעת בעצמי זה כיף לי. אז זה נשמע לי מוזר רצח שאני חרמנית רוב הזמן (אני לא מגזימה, אני באמת בן אדם ממש חרמן ויש לי דרייב גבוה), אבל נגיד להתמזמז או grinding הרבה יותר כיף לי, אני אפילו מעדיפה לגעת בעצמי. אני אשכרה מעדיפה להתכרבל עם מישהו מאשר לשכב איתו. בזוגיות מן הסתם שזה אחרת ואם היה לי בן זוג אני בטוחה שהייתי נהנת הרבה יותר, אבל מכיוון שלא הייתי בחיי בזוגיות זה לא רלוונטי.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות