חסר דת עם יהודיה - קונפליקט פנימי בקבלה עצמית

אני בן 25,נולדתי בארץ, אבי יהודי,אני נימול, כל המשפחה שלו יהודים, סבו וסבתו ברחו מפולין בשואה לאחר שמרבית משפחתם נרצחה.
אמא שלי מוגדרת חסרת דת כי אין דת שיכלו לשייך אליה, אבל היא לא יהודייה, לכן אני מוגדר חסר דת.
מה זה אומר ?
1- לא יכול להתחתן חתונה הלכתית (כמובן יש פתרון אזרחי ואף רב רפורמי)
2- לא יכול להיקבר בקבורה יהודית בבית עלמין יהודי (אוכל להיקבר אך בקבורה אזרחית - מה שמטריד אותי כי ביום מן הימים לא אחיה, ואם אשתי יהודייה ארצה שנקבר ביחד בסוף - כן אני יודע מחשבה קצת הזויה וכל כך קדימה שזה ממש לא משנה, אבל איך שהוא אני חושב על זה.)

כואב לי קצת על המצב, הייתי 7 שנים בצבא, הייתי מ"פ, נתתי המון מעצמי למדינה.
גדלתי בחברה יהודית והייתי חשוף בעיקר ליהדות - אך לא אימצתי על עצמי את הדת יותר מידי מכך שאני חסר דת במילא.

אני מוטרד מזה מסיבה אחת בלבד האמת והיא שאני מפחד שזה ימנע ממני זוגיות (חתונה, ילדים וכו'). כן הייתי כבר במערכת יחסים של שנתיים + ובת הזוג של ידעה על המצב אבל ידעתי שזה תמיד קצת הפריע לה כי היא רצתה חתונה הלכתית ושאני אתגייר.
בסוף נפרדנו מכל מיני סיבות אבל אני יודע שאחת מהן היא זאת... תמיד אמרתי לה שזה תהליך משפיל ולא אוכל להתחייב לתהליך כזה בשלב הזה בחיים כשיש לי כל כך הרבה חלומות להגשים.

אז אני מצוי בקונפליקט.
אני שוקל להתגייר אבל מרגיש שבאיזה שהוא מקום זה משדר לעצמי - אתה לא מקבל את עצמך.
וחשוב לי מאוד לקבל את עצמי מבחינתי זאת המהות !! לקבל את עצמך זאת דלת לכל כך הרבה דברים טובים, והאמת שקיבלתי את עצמי ככה ! ופתאום אני מרגיש שאחרי הפרידה אני אתקשה למצוא בת זוג חדשה ואולי הפתרון שלי הוא להשלים "את החסר".

מצד שני, להיחשב יהודי יפתור לי באמת את הבעיה הזאת ולא אצטרך יותר לחשוב על זה או להתעסק בזה !
אני מאמין שארצה לעשות קידוש ודברים מסורתיים בלבד.
אבל שוב התהליך הזה ארוך, אני כרגע סטודנט, עובד, ומתעסק בכל כך הרבה דברים.

אני מפחד ! אני לא יודע כבר מה לעשות ! הכי חשוב לי בתכלס זה פשוט להיות שמח על מי שאני ולהפסיק להאמין שאם אני לא "יהודי" אז אף אחת לא תרצה אותי.
אני רוצה שהילדים שלי יהיו יהודים כדי שהם לא יחוו את החיים בצל שאני חוויתי במדינה שלנו.