מתחילת הקורונה בקושי נפגשתי עם אנשים והסתדרתי טוב בזמן הסגר כי אני אוהבת להיות בבית וגם ככה לא אוהבת לצאת הרבה . בחודש אוגוסט חברות שלי מכיתה ח תיכננו ללכת לישון בכינרת, אז אמרתי לעצמי שאני צריכה להיפגש איתם כי לא ראיתי אותם כמעט שנתיים . הכל היה טוב ויפה והיה לי כיף. וב-6 בבוקר קמתי עם כאב גרון ופחדתי ממש . היה לי התקף חרדה,חשבתי שאני מטומטמת שבאתי לשם ושלא הייתי צריכה לבוא ופשוט לא הצלחתי לחשוב והיה לי קוצר נשימה. תוך 6 דקות כולי הייתי ארוזה ופשוט ברחתי משם. (אף אחת לא ידעה ובסוף ממש דאגו לי) לא מספיק זה גם הלכתי לאיבוד בדרך הביתה מה שעוד יותר הוסיף ללחץ. מאז כל פעם שאני משתעלת אני חושבת שאולי אני חולה בקורונה ומתחילה לדמיין את הגרוע מכל ומה יקרה אחרי שאמות. אני לא יכולה יותר עם הלחץ הזה פשוט באלי לבכות. יש לי הרבה תחביבים שמסיחים את דעתי ומקדמים, זה לא מה שחסר.
מה אפשר לעשות עם הלחץ הזה
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות




















הקורנה ומה שמסביב
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות






































2026