אז ככה אני לא רוצה לתת יותר מדי פרטים כדי לא להיחשף. אבל בגדול זה העניין:התגייסתי מאוחר, נפצעתי בצבא ביד, הלכתי ללמוד לימודי דיפלומת הנדסאי קלים כי היה לי קושי בלכתוב. הקושי נשאר נכנסתי לדיכאון שנה ועכשיו התחלתי מכינה להנדסה בגיל מאוחר יחסית אחרי שלמדתי את החומר עצמאית לפני כי הכל לוקח לי המון זמן והכתב לא ברור. (עד כאן היה יכול להיכנס לקטגוריה של לימודים)
הבעיה היא שעד כה נכשלתי בדייטים. כולם ראשונים או שפסלתי או שנפסלתי. היתה לי בעיה חברתית ועד עכשיו יש לי רק חבר אחד (שיש לו זוגיות עם עוד חבר) שאני נפגש באופן קבוע. עכשיו אני תמיד מפחד לפנות לבנות שהם באזור של גילי. למרות שהדאגות האלו הם כביכול בטווח היותר רחוק.
הדאגות הם: 1. לא אוכל ללמוד את הלימודים בקצב שלי על מנת שאוכל לסיים את התואר. הם ברובם כבר אחרי תארים בעבודה בשלב אחר של החיים. 2. יש את כל עניין השעון הביולוגי שלהם וכל זה. בטח ירצו להתקדם יותר מהר בזוגיות. 3. אולי לא יהיה לי את הזמן המספיק להקדיש לזוגיות. 4. בנות לא ירצו מישהו בלי תואר בגיל כזה
אני מפחד שלא תהיה לי זוגיות לעולם. אם לפני הפציעה הדאגות שלי היו הכימיה והחיבור האישי. באו הלימודים והפכו את הכל לעניין יבש של גיל, השכלה עוד לפני שהדייט התחיל. (לא הצלחתי לקבוע אחד כבר שנה) ואני נראה טוב, לא הכי מעניין אולי אבל בן אדם נחמד.
אני ממש אודה אם יש לכם עצות בונות.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות