אז ככה
לפני שלושה חודשים פשוט נמאס לי להיות בבית. פשוט נמאס לי. נמאס לי מכל הריבים והצעקות שיש בבית על הדברים הכי קטנים שיש.
בשלושה שבועות הראשונים ישנתי ברחוב ורק עבדתי כל יום כל היום ואז נכנסתי לדירה עם 2 שותפים שהם אחלה שותפים ופתאום אני מרגיש חופשי, אני בדירה בחדר קניתי מזרן נוח שאני ישן עליו, קניתי טלוויזיה קטנה בזול אני אוכל מה שבא לי (עם הכסף שאני מקבל מהעבודה והעובדה שאני גר עם 2 שותפים נותן לי הרבה כסף שאני חוסך ויכול להרשות לעצמי לאכול בחוץ אוכל טוב)
יש לי רישיון אז אני עוד מעט אקנה רכב זול
עם החברים אין בעיה, אני באותו עיר עדיין פשוט עברתי למקום שאף אחד לא יודע אז אני יכול לצאת עם חברים
הגיוס שלי די רחוק בגלל דברים שקרו וגם בגלל הקורונה אז יש לי הרבה זמן
הבעיה היא זה ההורים שלי
הם כל יום מתקשרים אליי ואני פשוט לא יכול עדיין לדבר איתם. קשה לי.
קשה לי בגלל שיום אחרי הם התקשרו אליי וחשבו שברחתי בצחוק ואמרו לי בפלאפון "יאללה בוא בוא כבר"
ומאז פשוט לא עניתי יותר לטלפונים מהם
אני לא יודע מה לעשות. לענות להם או שלא? מצד אחד אני חושב שהם שוב יזלזלו בזה ואני אפגע יותר מצד שני אולי הם רוצים להתנצל או לא יודע מה
גם אם לחזור לשם, אני לא יודע איך אני אחזור. אם אני אחזור יש סיכוי גבוה ששוב הריבים האלו יחזרו ואז כל זה שוב יקרה
אני פשוט לא יודע מה לעשות.
תעזרו לי.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות