היי, אני אוטוטו בת 17 ותכף אקבל גם צו ראשון.
מאז ומתמיד אני זוכרת את עצמי עם חרדה חברתית קשה, שמנעה ממני לאכול, לשתות או לצחוק בציבור, פחד מהמבטים של אנשים אחרים, וכל מה שחרדה חברתית כוללת. ככה, הייתי בולמית כמה שנים בתור נערה, הייתי בטיפול פסיכולוגי שנתיים,
וקיבלתי מהפסיכולוגית שלי מרשם לציפרלקס בגלל החרדה החברתית. זה בא לידי ביטוי שאני לא מסוגלת לתקפד ליד אנשים בגילי. אני יודעת בוודאות שיהיה לי מאוד קל לצאת מהצבא על נפשי. הפעם הראשונה והאחרונה שהייתי בטיול שנתי הייתה בכיתה ח, בכיתי כל הדרך על זה שאני רחוקה מהבית, וכשהגעתי לאכסניה קיבלתי התקף חרדה מטורף שנמשך כמה שעות, אני באמת לא רוצה להיכנס לזה אבל זו הייתה הפעם האחרונה שנסעתי לטיול שנתי. עצם המחשבה שאני ישנה עם בנות בתוך חדר וכל השכבה שלי בחוץ ויכולה לראות אותי ללא בגדי בית ספר פשוט חירפנה אותי. כל הבנות במשפחה שלי התגייסו, החברה (היחידה שיש לי) גם מתגייסת, אני לא מסוגלת לקבל את התגובות שיבואו מהמשפחה על זה שלא אתגייס וכמובן את השאלות שלהם. בצו הראשון אצתרך לדבר עם מישהי, ואני מתה מפחד. אני לא רוצה להיות שונה מכל ילדה בגילי אבל אני יודעת שאני לא מסוגלת להתגייס...
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות