מאוד קשה לי, מאוד
בגיל 24 התחתנתי עם גבר שגדול ממני ב-14 שנים...
האמנתי שלאהבה אין גיל, וכך באמת היה, לאהבה לא הייתה גיל והייתי מסונוורת ממנו
לא אשקר, הוא גם מאוד מאוד נוח, גם כלכלית, גם בן אדם טוב, פרטנר לטיולים, הכל מהכל
היום, אני בת 49 והוא כבר בן 63...
היום יותר מתמיד אני מרגישה את הפרש הגילאים שלנו
פתאום הוא לא שומע מספיק טוב, פתאום קצת יותר מחלות, קצת יותר ניתוחים, קצת יותר שאלות מוזרות של מבוגרים, קצת יותר תחביבים שלא מתחברים אליי
מרגישה שלאט לאט אני מאבדת אותו, מאבדת את הקשר איתו
הילדים שלנו כבר גדולים, ככה שגם האחדות של המשפחה לא באמת מאחדת אותנו כזוג. ואני מרגישה קצת תקועה, אני בת 49 ואורח החיים שלי תואם לשלו, תואם לגיל שלו...
מרגישה שאני קצת מפספסת את החיים האמיתיים...
למשל הוא בימי שישי מאוד אוהב בית, ואני אוהבה חברים ומפגשים
והוא כבר לא אוהב לצאת לחופשות כייפיות בחו"ל, מבחינתו לטייל בירושלים או בים המלח
מאוד מפריע לי, ואני באמת חושבת על להתגרש ממנו...
כי גם כשבאתי ודיברתי איתו ואמרתי לו שאני מרגישה שהוא יותר כבד מפעם... הוא אמר לי "שהוא גם כבר בן 40..."
אז הבנתי שאולי זהו....
מה אתם חושבים?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות