היי. מרגישה שבזמן האחרון אני אובדת עצות ואשמח לעזרה.
אני והאקס נפרדנו לפני כמעט חצי שנה אחרי זוגיות ארוכה של 4 שנים. יכולתי לראות אותו כבעל, אבא לילדים שלי. הייתה אהבה מטורפת. נפרדנו כי אחרי שהתגייסתי לצבא והוא לא (ספורטאי פעיל), התחילו כל מיני חילוקי דעות, הרגשתי שהוא לוקח אותי כמובן מאליו, כמובן ששקלתי את כל מה שיכול לקרות מבחינת הפרידה אבל החלטתי שזה הדבר הנכון לנו ושאם נועדנו להיות יחד- נחזור. ואני לא מצטערת על זה להפך אני חושבת שזה היה צריך לקרות, פשוט בזמן האחרון התחלנו לחזור לקשר רציף יותר.
אנחנו מדברים כל יום, נפגשים כמעט כל סופש כשאני חוזרת מהבסיס, מרגיש כאילו אנחנו ביחד אבל לא באמת (הוא גם תמיד אומר- את שלי..)
כשהעלתי את הנושא באחד המפגשים הוא טוען שהוא לא מוכן כרגע לחזור (אולי יש מישהי מהצד, אולי הוא באמת באמת לא מוכן פשוט), אני לא בלחץ על זה האמת אני חושבת שאולי כדאי לי לסיים קודם כל את השירות הצבאי (נשאר לי חצי שנה) ורק אז להתעסק בזה שנחזור.
אבל ככל שאני חושבת על זה לעומק זה מרגיש לי כמו תירוצים שאני משכנעת את עצמי. הרי אם הוא אוהב אותי כמו שהוא טוען, למה שלא ירצה כרגע שנחזור? זה מתסכל כי יש ימים שאני כל כך מתגעגעת אליו וכל כך בא לי שהוא יהיה רק שלי בלי הפחד הזה שיש מצב שהוא יוצא/שוכב/מתחיל עם אחרות בזמן שאני מאוד חסומה רגשית לגביו ולא מאפשרת לכל גבר אחר להתקרב אליי בכלל. כי אני פשוט אוהבת אותו.
הרוב אומרים לי- תמשיכי הלאה, רק ככה הוא יבין שהוא רוצה אותך באמת. אבל אני לא רואה את זה כנכון, אני אמשיך הלאה והוא גם יכול לשחרר ממני סופית. אני כן רוצה לחזור אליו אבל לא יודעת בכלל איך להעלות את הנושא מולו ואני גם ממש לא צריכה לשכנע אותו שיהיה איתי. מה לעשות?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות