חברות שלי היחידות התחברו ואני מרגישה לבד - כיצד לפעול?

שלום
שני דנה אני בת 24.
בעבר היתה לי חבורת חברות התיכון שעשתה לי רע ובהמשך החיים ניתק הקשר.
ניסיתי כמובן שניסיתי תמיד אך הן לא היו בשבילי בצד השני והחלטתי שהקשר איתן לא עשה טוב
היתה לי חברה רחוקה-קרובה מהצבא ועוד חברה שפגשתי לפני 3 שנים בקורס בעבודה ונעשהו לחברות כל כך טובות, באה אליי הביתה, טסנו לחול ביחד הרגשתי שאני מבורכת. מבורכת כי למרות התקופה הקשה דל החברות ואי פרגון מצידן מצאתי חברה טובה שכן.
לפני חודש היה בייננו משבר. יצאנו יציאה אחת והרגשתי לבד, מרוחקת. הן מדברות ביניהן, ואני עם פרצוף חמות בצד. הן טענו אחר כך שהן כל כך התרחקו כי אני שידרתי ריחוק ולא נותרה ברירה.
אבל הרגשתי לבד..
שתיהן קצת כעסו עליי קצת אבל לא אמרו.. ורק אחרי שבועיים פתחתי זאת מול החברה מהקורס שהרגשתי שלקחה זאת יותר קשה , שהטיחה בפניי דברים קשים ואמרה לי שהייתי עסוקה בעצמי
קודם כל ביקשתי סליחה כי אני לא אוהבת לפגוע. אבל זה עשה לי רע
כי בסך הכל אלו היו ההרגשות שלי
ויותר מהכל בא לי להחזיר הכל לאחור ושהכל יהיה בסדר
אני כמובן שמחה שהן חברות ! אבל לא רוצה שזה יהיה על חשבוני..
לדוגמא: אני מנסה לברר אם הן מדברות בפרטי והבנתי שכן.. ולא בקבוצה שיש לנו, וזה קצת מעצבן אותי. האם זה היה מעצבן גם אתכם או שאני מגזימה ?
אחת מהן שלחה לי שהן קבעו ללכת ביחד לים ואני עבדתי אז ביקשתי שנלך יום אחר, והם אמרו שלפני הסגר רצו להספיק. וכמובן שגם איתי בפעם אחרת
ואני הדגשתי שלא רוצה לצאת מהחבורה שלנו.
( מספיק לי שזורקים אותי מחבורות)
הן אוהבות אותי , והן אומרות שניפגש ברור וזה
אבל זה גם ברור כשמש שהן חברות,
אין לי מושג באיזה רמה כי אולי זה יותר גדול ממה שחושבת.
מרגיש לי שאני יוזמת שיחות עם כל אחת
והן לא שולחות לי
האם להפסיק קצת?
אני בת 24 ומרגישה שאני בתיכון. איך להתבגר ולהמשיך הלאה? תמיד קינאתי באותן בנות שהכל בא להם בקלות עם חברויות..
מה לדעתכם עליי לעשות פה?
כן דיברתי ופתחתי את הנושא אז אם תרשמי לי שוב זה לא יעזור. אולי להתרחק קצת? לפעמים מרחק מקרב..
איך הייתם מרגישים במקומי?
חייבת לציין שאני עדיין לא סטודנטית אבל תמיד הייתי נבלעת בחברויות, תמיד נפגעתי מבנות וכל חיי רציתי להשתלב. אני חברותית ובאמת חברה טובה אבל תמיד מצפה ולא מקבלת הכל בחזרה
אין לי כלכך חברות אחרות וזה נושא שמכביד עליי- שתי חברות טובות שלי התחברו ואני מרגישה שוב בחוץ, מחוץ לחבורה. האם הכל אבד?

תודה
דנה