היי, אני משקרת לרוב ברגשות שלי, אם זה אהבה, שנאה, עצב, כעס. והכל זה כדי להשיג את הדברים שאני רוצה.
זה לא במכוון זה פשוט יוצא, ככה התרגלתי, אני פשוט לא חשה ברגש מסוים.
לעולם לא חוויתי אהבה ולא הבנתי את המהות של זה, אבל ממה שסיפרו לי התחלתי לזייף 'רגש' ואנשים קונים את זה. אני מחוברת למציאות, אבל שום דבר לא גורם לי לחוש רגש כלשהו
אני מרגישה גם מאוד בסדר עם זה.. זה נשמע נורא אבל אני לא חושבת שזה לא בסדר.
כשאנשים 'נורמלים' מדברים לידי על אנשים שנפטרו, אני אומרת להם שממש לא איכפת לי וכולם מתים בסוף
לא יודעת איך להסביר את זה, אני פשוט יודעת בסיטואציות מסויימות איך להתנהג כדי שיחשבו שיש לי רגש לדבר, אני לא מפחדת לשקר כשאני אומרת לחבר שלי שאני אוהבת אותו. אני מניחה כי לא הרגשתי את זה מעולם. (אם אתם שואלים למה אני איתו עדיין, פשוט נוח לי ורגיל לי)
זה מצב מתסבך, אבל אני לא רואה את עצמי אי פעם אוהבת או שונאת, וכל דבר אחר.
יש שם למושג? יש סיבה? מישהו מבין קצת במוח הדפקט של בני האדם?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות