ההורים שלי תמיד היו אנשים מורכבים, אלימות פיזית הייתה המון בילדות שלי, עם הזמן זה התמתן.
עדיין יש המון אלימות מילולית ולאמא שלי יש פשוט התקפי זעם של עצבים וצרחות וקללות ופשוט דברים שלא אומרים (בטח לא לילדים)
לא מזמן היא פשוט הגזימה, רבנו ממש וביקשתי ממנה פשוט לנתק ממני קשר. שלא תדבר אלי, שלא תפנה אלי.
הדבר הכי קשה זה שאני עם זה לבד, אני לא מרגישה בנוח לספר את זה לאנשים כי מבחוץ ההורים שלי באמת נראיפ מושלמים, וחברות שלי חיות לי בבית ומתות עליהם, אז זה לא משהו שאפשר לחשוף.
חוץ מאחד, שהתחילו רגשות ובגלל שאנחנו דתיים שומרי נגיעה, החלטנו לנתק את הקשר הזה עכשיו... לא סותר את זה שהוא עדיין היה החבר הכי טוב שלי בעולם, שהייתי מתקשרת אליו בוכה והוא היה שומע את מה שהיא מקללת אותי בשיחה ואומר לי לא, לא , לא נכון. אל תקשיבי.
ועכשיו גם הוא לא פה, וקשה לי.
וכל התקופה הזאת פשוט משוגעת ומכניסה אותי לעצב מוגזם, ואני מרגישה פשוט לבד.
לא יודעת איך להתמודד עם כלום. פשוט כלום.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות