שלום לכל הגולשים!
יש לי חברה מאוד קרובה, אנחנו חברות כמעט 6 שנים... היא ממש אוהבת אותי אהבה עיוורת, היא כל כך מעריכה אותי ותעשה בשבילי הכל- היא באמת בנאדם מקסים!
אני באמת מנסה לתת לה כמה שאני יכולה, אני תמיד שם בשביל להקשיב לה ואני נותנת לה את הכתף לבכות עליה ואני מעודדת אותה ומעלה לה את כל הזמן את הביטחון. אבל אני לא חברה טובה כמותה, היא נותנת הרבה יותר והיא גורמת לי לייסורי מצפון. מטבעי אני לא בנאדם שאוהב אנשים בצורה עיוורת, הרבה מאוד פעמים אני מתעצבנת מדברים שהיא עושה או אומרת ועוברות לי מחשבות לא יפות עליה בראש. אני לא מראה לה את זה אבל עצם זה שאני חושבת ככה גורם לי להרגיש כמו הבנאדם הכי מחורבן בעולם. היא כל כך אוהבת אותי ואני יכולה ממש לראות את זה- אבל אני פשוט לא מסוגלת להחזיר באותו מטבע! זה פשוט נוגד את האופי שלי! אני מנסה להיות החברה הכי טובה שאני יכולה אבל אני בחיים לא אהיה חברה טובה כמותה. אני מפחדת מהיום שהיא תתעורר על עצמה ותבין שאני סתם אחת ושאני לא שווה את כל זה והיא פשוט תקום ותלך
מה לעשות?
**זה אולי נשמע כאילו אנחנו לסביות חח אבל ממש לא, פשוט חברות ממש קרובות**
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות