שלום לכל מי שקורא את זה,
אני בת 11 פשוט אי אפשר פחות מגיל 13 אז שמתי.
בכל מקרה השנה אני עולה לכיתה ז' כמו שאתם יודעים, כיתה חדשה, בית ספר חדש וכו...
בשנה שעברה לא ממש היה לי קשרים חברתיים (לחץ חברתי) והיה לי רק חברה אחת,
כל פעם שהייתי עם קבוצה של יותר מ-3 ילדים התחלתי להסמיק מרוב פחד ולהזיע בידיים. (בעיה בבלוטת התריס)
בימים שהיא לא הייתה בבית הספר הלכתי לשירותים והתחלתי לבכות ולחשוב למה אין לי חברים...
השנה אני מפחדת שאני אהיה שוב ככה ושאחרי הלימודים ישר אחזור עצובה הביתה.
כל פעם שאני מנסה לדבר עם בנות שאני לא מכירה ישר או שהן הולכות או שהן פשוט מפסיקות באמצע.
בכללי אני ילדה שאוהבת לדבר ולשמח אבל מכיוון שיש לי את הלחץ החברתי אני בידיוק ההפך. (תמימה ושקטה)
תמיד בלילה אני בוכה על זה שאני לא יפה ועוד... אני ילדה שנולדה עם גבנון באף וזה טיפה לא מחמיא, כמו שאומרים...
תמיד אמא שלי אומרת לי :"מה שאלוהים נתן זה מתנה" אני מנסה כמה שיותר לא לבכות אבל ישר יוצא לי בכי.
מה לעשות?
איך אני יכולה לפתח את הקשרים החברתים שלי?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות