איך להתמודד עם אמא נרקיסיסטית?

לא כל כך יודע מאיפה להתחיל, אני בן 30 רק לפני כמה שנים הבנתי שאמא שלי חולה והרסה אותי לאט לאט ובשקט אני יכול לשבת פה ולרשום דפים שלמים מלאים בסיפורים הזויים שנראו לי אז נורמליים לחלוטין.
אני אדם מאוד עמוק, פסיכולוג של עצמי, מנתח לעומק כל מחשבה וביום בהיר אחד אחרי עוד העלבה מצידה פתאום נפל לי האסימון, המסך ירד המסכות נפלו והבנתי עם מי יש לי עסק, אמא שלי הייתה כמו אל מבחינתי, עשיתי הכל בשבילה שמתי אותה לפני עצמי כל כך הרבה פעמים. היא עזבה אותי, את הבית שהייתי בן 18, הרסה את הבית לקחה כסף השאירה אותי עם אבא חולה וחובות, בלי להתנצל בלי לדבר על זה ההפך היא רק המשיכה ללכלך על אבא שלי, להסיט אותי נגדו לעולם לא היה מקום לרגשות שלי, לכאבים שלי איך שהייתי מעלה את הנושא הייתי מקבל גל של ארס ורוע
"אתה כמו אבא שלך, בדיוק אותו דבר" משפט שנאמר בידיעה כמה הוא כואב נזרק בלי למצמץ העיקר להכאיב.
למרות הכל סיימתי צבא ומה עשיתי אחרי זה ? עזבתי את הארץ בשביל להיות שוב קרוב אליה, עיוור להכל כמו חייל טוב היא השפיעה עליי, הציגה לי את החיים שם כמו גן עדן, הכל בשביל שהיא תרגיש טוב עם עצמה שאני אספק את החוסר בטחון שלה, כמו כלי שתמשמשים בו רק שצריך, היא עזבה והרסה אותנו ואני רק רציתי בטובתה, את כל חיי שיניתי בשבילה עד שהבנתי וראיתי שגם את הבית החדש שהייה לה היא הרסה בלי למצמץ, התחלתי לראות את אותם דפוסי התנהגות, האלימות הנפשית הזאת צריך להיות כל כך חד בשביל לזהות במיוחד שזה דמות הורה.
התחלתי להתרחק כמובן שקיבלתי ארס ורוע ונתק של שנה וחצי, נתתי מקום לחזור להיות בקשר רק אם דברים ישתנו, מודה שהייתה לי תקווה, אני אדם מאוד משפחתי ולהיות רחוק מאמא זה מאוד כואב.
זה לא עבד, היא לא השתנה הרוע, הזלזול החוסר אמפתיה, הבעיות הנפשיות הכל נשאר כמו שהייה, היא כל כך רעילה שאי אפשר אפילו לשמור איתה על קשר, מחליפה גברים כמו גרביים, בוגדת בהם, רבה עם הסביבה הקרובה שלה באופן קבוע, עסוקה רק בעצמה ובצרות שלה כל השאר הם ניצבים בסיפור שלה ואם תעמת אותה עם האופי האמיתי שלה תקבל גל של רוע עד שתתחיל לתהות אולי היא צודקת? אולי זו באמת אשמתי? זו דרכם של נרקיסיסטים הם יהרסו אותך רק שחלילה לא יחשפו את האני האמיתי שלהם.
אני יכול לספר עוד אלפי סיפורים במיוחד מהילדות שלי, דברים שלא הבנתי בכלל והיום אני רואה בגיל 30 כמה הם עיצבו אותי בתור מבוגר והשפיעו עליי.
מה אני עושה? לצערי זה לא חבר שאפשר לנתק קשר זו אמא שלי אבל אני פשוט לא רואה ברירה אלא לנתק קשר, ניסיתי הכל ניסיתי מעל ומעבר, הקרבתי את הבריאות הנפשית שלי ואת החיים האישיים זה לא הוגן וזה מעציב אותי.
חייב לציין שאני גר לבד בעיר אחרת ועצמאי כבר מגיל 23 אנחנו לא גרנו ביחד מאז שהייתי בן 18 אבל בכל זאת המשקל של כל הסיפור הזה משפיע עליי נורא ומקשה עליי להתקדם בתור מבוגר, אני בוכה על ילדות אומללה על הזנחה נפשית על טראומות על ילד כשרוני ילד שעבר אונס בגיל צעיר והייה שקוף שאף אחד לא ראה כמה הוא סבל בגלל בית לא יציב מלא בריבים, בלי מקום לרגשות ולאמפתיה