לפני חצי שנה הכרתי בחור באוניברסיטה שלי. בהתחלה בכלל הייתה לו חברה ולא היה לנו ממש קשר אבל כעבור כמה זמן הוא נפרד מחברה שלו ואיכשהו אני והוא התחלנו ממש להתקרב. (אנחנו דתיים ככה שלהתקרב הכוונה לשיחות אישיות כאלה וקצת הפגנות חיבה אבל לא נשיקות וזה)
למרות כל הקרבה שנוצרה אז לא אני ולא הוא עשינו ממש צעד בנדון והדברים נשארו ככה באוויר- בלי דייט או משהו כזה.
יום אחד הוא החליט לעזוב את הלימודים וידעתי שאם לא נדבר על מה שאני מרגישה אז קרוב לוודאי שאתחרט על זה ממש ושאני אהיה עם מועקה.
החלטתי לפתוח את הלב ואמרתי לו שאני בקטע שלו. הוא אמר לי שגם הוא פחות או יותר בעניין שלי רק הבעיה זה שאני קטנה בשבילו ולא מספיק בוגרת ושהאקסית שלו כבר עשתה לו סרטים כי היא הייתה בגילי והוא ממש לא מוכן להיכנס שוב למערכת יחסים עם ילדה. (אני בת 20 הוא בן 25).
במהלך כל השיחה וגם אחריה הוא היה הגבר הכי מקסים בעולם ובחיים לא חשבתי שגבר יכול להיות כזה רגיש.
הוא ביקש שנשמור על קשר כי אולי בעתיד אני אתבגר טיפה ומי יודע אולי נהיה ביחד.
ופה הבעיה- במקום להיות מגעיל ולגרום לי לשנוא אותו, הוא רק גרם לי להבין כמה שהוא בחור מקסים וגרם לי להרגיש עוד יותר תחושת פספוס!
נכון שלא היה בינינו שום דבר אבל עדיין אני לא מצליחה להוציא אותו מהראש וכבר עבר חודש מאז הפעם האחרונה שראיתי אותו ובכל זאת אני לא מצליחה להתגבר על הבאסה שלי!!
אני מנסה לשמור איתו על קשר בוואצפ אבל אם אני לא כותבת לו הוא לא ממש כותב לי וזה מבאס כי אני לא מצליחה לשכוח ממנו.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025