אז.... כאילו.... אני והיא חברות בערך מגיל 0. ביחד עוד מהגן. היא הבן אדם היחידי שידעתי באני לא רוצה להחליף אף פעם בחיים שלי (חוץ ממשפחה) כאילו... אני לא יודעת. אני חושבת שאני אוהבת אותה. לא בקטע של חברה הכי טובה. אוהבת ממש. אבל... מעולם לא התאהבתי באף אחד. אולי אני טועה? מעולם לא נמשכתי מינית לבן, אבל גם מעולם לא נמשכתי בינית לבת.... לא נמשכתי האמת לאף אחד. אבל איתה... זה כאילו היא באמת החצי השני שלי. יש לה המון חסרונות. היא על הספקטרום, היא עקשנית בצורה מחרפנת (ולא בקטע טוב) היא נשרה מהתיכון, והיא לא באמת מסוגלת לעשות כלום בשביל עצמה.... אבל... זה מרגיש כאילו זה לא משנה.... ובנוסף, היא הודתה בפניי שהיא לסבית לפניי כמה חודשים. אני לא יודעת. אולי בגלל זה זה התחיל? אני יודעת בוודאות שאני אוהבת אותה, למרות שאנחנו מתווכחות המון. תמיד יש לי מה להעיר לה. אבל אני לא יודעת עם האהבה הזו היא רומנטית או לא.... אני רק יודעת שלא הרגשתי ככה לאף אחד אף פעם. אז.... זה נורמאלי להרגיש ככה לחברה הכי טובה שלך? ועם זה לא נרמאלי? מה לעשות? להתוודות בפנייה? אני לא מסוגלת לאבד אותה! אנחנו ביחד כול החיים! וגם עם מה שאני מרגישה עכשיו, זה רק שלב, ויעבור, היא בכול זאת הבן אדם שאיתו אני רוצה להזדקן. אני פשוט.... לא מוכנה לאבד אותה בגלל משהוא כזה....
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025