כן
שלום לכולם,
אני יוצא עם בחורה כחודש וחצי.
אני בן 34 היא בת 30.
במהלך הפגישות נחשפתי אליה לצדדים הטובים, והפחות.
היא ילדה של אמא, של בית, מצד שני לא למדה לתואר ואין לה רישיון נהיגה (ההפך ממני), למדה מזכירות רפואית ובזה היא עוסקת.
יש בינינו אי הסכמה בפן הדתי במובן הרחב.
היא מלכתחילה קבעה כמה כללים:
1 שאני לא אלבש מכנסיים קצרים, למרות שהיא לובשת שמלה עד הברך 2 בשבת אני לא אקרא ספרים או עיתון (מה שאני מאוד אוהב) 3 חתונה נפרדת לחלוטין, הצעתי לפחות ישיבה מעורבת וריקודים נפרדים והיא דחתה את זה 4 בית ללא טלוויזיה, למרות שהיא רואה סדרות בפלאפון שלה 5 ילדים בשנים הראשונים בחינוך חרדי, מה שאני מתנגד לו 6 אינטרנט כשר ולא רגיל.
אני לעומת זאת באתי פתוח כי חשוב לי האישיות, ההתאמה ופחות הדקויות של הדת, למרות שגם אני דתי פתוח.
פעם אחת בחרתי לסיים את הקשר בגלל הפערים הללו, והיא בחרה להתקשר יומיים אחריי ולבקש שנחזור להיות ביחד, לנסות שוב והסכמתי.
היא התגמשה במכנסיים, בספרים ועיתון אבל ממשיכה להיות עקשנית בנושאים האחרים גם אם אפשר למצוא פתרונות ביניים.
אני מרגיש שאני במאבק מתמשך, בהורדת ידיים בכל נושא ואני רואה שזה יימשך גם בעתיד.
אי אפשר לכפות על אדם צורת חיים שלא מתאימה ולהגיד שהתפשרתי איפה שנח לך, מה איתי? למה אני צריך לבטל את עצמי בשבילך? הדבר היחיד שביקשתי שתוציא רישיון נהיגה אבל בראש ובראשונה זה בשבילה, לא בשבילי.
אני מחפש חיים מודרנים ופתוחים לצד הדת, שילוב של קודש וחול כמו רבים וטובים.
יש עתיד לזוגיות כזאת? תודה רבה ושבת שלום
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025