שלום לכולם, רציתי לקבל יעוץ לגבי נושא שמוציא אותי מדעתי.
כבר תקופה ארוכה שאחי הקטן (בן 17) החליט שהוא לוקח אותי כפרוייקט ״הצקות״.
קצת רקע, הוא תמיד היה מפונק ומכיוון שהוא גם הכי קטן מבין שאר האחים, הוא גם מאוד אגואיסט.
זה בא לידי ביטוי בהמון דרכים, בין אם זה הדבר הכי קטן כמו לא לפנות אחריו את צלחת האוכל שלו ולצרוח ולהתעצבן אם מעירים לו או בין אם זה דבר גדול כמו אשכרה לא להגיע לאירוע משפחתי כי אין לו כוח ואז תמיד אני זה שממציא תירוצים בשבילו.
לנושא, לפני כמה שבועות היה מקרה שהוא התעצבן עליי בגלל משהו מאוד שטותי ואני החלטתי להתעלם ולא רק זה, לאחר מספר שעות הגעתי להרגיע אותו ולמרות שהיה לו חלק גדול מאוד בסיפור החלטתי לקחת את זה על עצמי.
אמא שלי הייתה נוכחת במקרה וציינה בפניו שזה לא מכובד, הצורה בה הוא מתנהג ואז הוא החליט שאני הבן המועדף עליה.
(יש לציין שאבא ואמא התגרשו, ואבא נמצא איתנו בקשר חלקי ולכן אין דמות של אב בבית ומכיוון שאני הבכור, די מובן מאליו שאני אמלא את המקום הזה מבעל כורחי).
מאז המקרה, הוא מתנכל אליי בכל מני צורות, בין אם זה לזרוק לי הערות כשאמא או כשאחי השני לא שומעים כמו למשל ״איזה באסה שעכשיו הוא התעורר המעצבן הזה״ או כשאני חוזר מעבודה/חברים אז הוא אומר בשקט ״וואי מה חזרת עכשיו״ או כשאני צריך את המחשב, הוא לא מסכים לתת למרות שהוא סתם יושב ובוהה במסך... רק כדי להרגיז אותי.
באמת שאני לא יודע מה לעשות עם זה, חשבתי שהוא התבגר ושהוא עבר את גיל הטיפש-עשרה, אך כל פעם מחדש הוא מוכיח שאני טועה.
אני באמת משתדל להוות דוגמא, לא לענות ולהיות כמה שפחות לידו ולכן אני גם לא מרבה לצאת מהחדר שלי בתקופה האחרונה, אבל אני לא יכול להמשיך כך לעד...
זה באמת מפריע ומציק לי... אני לא רוצה שהעניינים ימשיכו ככה אבל כרגע אפילו לדבר איתו אני לא יכול.
תודה מראש לעוזרים.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות