אז ככה
אני בן 27, נשוי + 1
תואר במדעי המחשב עובד כשכיר בחברה עם בוס וכל הדברים המעצבנים...
אני מקנא באח שלי.
הוא בן 29, פתח כמה מסעדות בחו"ל עצמאי שמרוויח יותר ממני פי כמה כשהוא עובד פחות ורוב הזמן נטו נהנה מהחיים.
פשוט ככה.
כשהיינו בתיכון הוא לא השקיע בלימודים ואין לו בגרות, כנראה הבין שעדיף בלי מאשר עם
אני לעומתו באותה תקופה חשבתי שאני עושה טוב שאני אהיה המוצלח והוא הפחות מוצלח וגם ההורים שלי אמרו לו כל הזמן שבלי לימודים הוא לא יצליח בחיים ולמרות הכל הם טעו והוא מרוויח יותר ממני ומהם ביחד
לפני הקורונה לא הייתה לי בעיה, לא השוויתי והייתי שלם עם הכל לא הרגשתי משהו כי המשכורת היא סבבה ואני מסתדר טוב
אחרי הקורונה הבנתי הכל, יצאתי לחל"ת וכל המשכורת שלי נעלמה בשניה בעוד ששלו נפגעה בקושי והוא עדיין מסתדר מעולה
הוא רווק, ההורים שלי תמיד שואלים אותו מתי והוא עונה להם כשזה יבוא זה יבוא
אני מקנא.
פשוט ככה.
מרגיש לי שאני עובד קשה, השקעתי בלימודים כמה שנים, אני עובד 8 שעות כל יום והוא כאילו לא היה צריך את זה
הוא פשוט ויתר על הכל, הלך לעבוד, חסך כמה עשרות אלפי שקלים, טס לחו"ל, פתח מסעדה ומשם הכל הסטוריה. (המסעדות האחרות נפתחו בהפרשים של כמה שנים)
הוא עכשיו גר בארץ אבל מדי פעם טס לחו"ל לבדוק לגבי המסעדות ודברים ניהוליים וכל זה, עכשיו לא בגלל הקורונה אבל עדיין זה חיים הרבה יותר קלים משלי...
מה אני אמור לעשות? אני מרגיש פשוט אפס לעומתו.
הוא לא משווה ולא מדבר על זה אבל עדיין זה צובט לי, כאילו, למה אני, שהשקעתי כל כך הרבה, מרוויח פחות? למה?
אם יש לכם עצות איך לשפר את ההרגשה אני אשמח מאוד.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025