מישהיא מדרגה ראשונה נפטרה אצלי במשפחה וזה לא פעם ראשונה לצערי. ברגע שאני מסתכל על תמונה או שואלים אותי עליה אני דומע ישר ומרגיש מחנק בגרון ואני חייב להתנתק מזה ישר אחרת נהיה לי ממש רע. אז במשך שנים אני פשוט לא מסתכל על תמונות ונמנע לדבר על הנושא לא חושב על זה בכלל ישר שעולות מחשבות אני מדחיק וגם לא אוהב שמדברים איתי ושואלים שאלות על זה.
פעם הכרתי מישהיא והיא אמרה לי שזה לא בריא לשמור בפנים אבל אני מרגיש שזה הדרך שלי להתמודד עם המוות שלה כל דרך אחרת יכולה לגרום לי מחנק תרתי משמע דכאונות ועוד דברים שאני מעדיף לא לשתף אחרים.
האם זה בסדר באותה שיטה שלי להתמודד עם זה ? וזה לא משהוא חריג? אני אישית לא מרגיש בנח עם כל דרך אחרת.
תודה
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות