בבקשה רק לא לפרסם את השאלה שלי בשום מקום מחוץ לאתר.
היי, אני מאובחנת בהפרעת חרדה והמצב בבית לא בשמיים. ההורים שלי צועקים עלי בלי סוף ומגבילים את חופש התנועה שלי, אבל כל מי שצריך לדעת על זה יודע: הרווחה, הנהלת ביה"ס ואני עתידה לעבור להוסטל לנפגעי נפש. אני והעובדת הסוציאלית שלי התחלנו בתהליך - הגשנו טפסים על מנת שאקבל קצבת נכות נפשית וסל שיקום באמצעותם אעבור להוסטל שכן אין ביכולתי להשכיר דירה כרגע. אין לי יכולת וידע כלכליים (אני רק בת 18).
אני אעבור להוסטל כי אני רוצה מקום שיהווה לי מגורים זמניים כי אני לא רואה את עצמי ממשיכה לגור עם ההורים הזועפים שלי וגם כי אני רוצה שיעזרו לי להתפתח מבחינות שונות - שירות לאומי, פסיכומטרי, עבודה וכו'. אני לא מתכוונת לחיות שם כל חיי, המקום הזה יהווה לי מקלט זמני עד שאתבסס כלכלית על מנת להשכיר דירה בעצמי ולחיות חיים רגילים.
עד כאן הכל בסדר אבל יש לי חששות רבות. אני מפחדת שהתיאורים באתרים של ההוסטלים על אופן ההתנהלות שם הם מסכה למה שקורה בהם בפועל. אני מפחדת שהתנאים שם לא יהיו טובים, שהאוכל יהיה דוחה, שיתייחסו אלי כאל אסירה, שיעשו לי בעיות אם ארצה לעזוב ושיגבילו את חופש התנועה שלי.
אני אשמח אם תענו לי על כל השאלות הבאות בייחוד אם אתם מכירים את זה מקרוב, כלומר אם אתם בעצמכם דיירים בהוסטל/עובדים או מתנדבים שם:
1. איך התנאים האוכל שם?
2. איך היחס שם לדיירים?
3. אם ארצה לעזוב את ההוסטל, הם יעשו לי בעיות?
4. אם אני ארצה להיפגש עם חברות בשעות מאוחרות (כמו שאני עושה עכשיו ולא יכולה בלי זה כי אני אוהבת את חברות שלי ורוצה להיפגש איתן), הם יאסרו עלי? הם יגבילו אותי לגבי שעות החזרה? אני רוצה שיהיה לי חופש מוחלט...
5. כשיהיה לי בעתיד בן זוג, הם יסכימו שהוא יישן איתי בדירה שלי? או לחילופין, יסכימו שאני אשן אצלו כשארצה?
אני מאוד לחוצה ואני רוצה שיתנו לי עצמאות מלאה ושליטה מלאה על החיים שלי... אני בת 18 ולא ייתכן שיתייחסו אלי כאל אסירה כי זה סתם יחמיר את המצב הנפשי שלי.
אני אשאיר קישור לשיר שאני אוהבת ומבטא את החופש שאני רוצה שיהיה לי.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות