מתלבט האם להמשיך לקבל דמי אבטלה או לא?

זה אולי יהיה קצת ארוך אבל ממש אודה למי שיקרא את הכל ויעזור לי להחליט אז תודה מראש.
לפני הקורונה ניהלתי חנות, הרווחתי בסביבות ה8,000 ש״ח בחודש (בשביל משהו כמו 100 שעות חודשיות, היה לי אחלה שכר אבל גם קרעתי את עצמי בשביל השכר הזה) ובמקביל למדתי תואר. החנות נמכרה אז בעצם ״פוטרתי״ וקיבלתי את כל הפיצויים שהגיעו לי אבל מי שקנה את החנות ממש ממש רצה שאני אמשיך לעבוד בחנות ואעזור לו לנהל בגלל שאני עבדתי שם 4 שנים ומתוכם שנתיים+ ניהלתי את החנות אז יש לי המון ניסיון וידע והוא הגיע בלי הרבה ידע מוקדם בתחום, חיפש לעשות כסף. אני רק אגיד שהניהול של החנות היה מאוד לחוץ בשבילי בתקופת התואר, כל הזמן הייתי צריך להיות זמין, לצאת לפעמים באמצע שיעורים, להסתמס בווצאפ עם עובדים גם כשאני ממש עסוק, להיות זמין 24/7, להזמין סחורה ועוד... הרבה עומס ולחץ. ההורים שלי רצו שאני אתפטר כדי שאוכל ללמוד, אמרו לי אפילו שאני יכול למצוא עבודה עם שכר של 2,000-3,000 ש״ח בחודש והם יעזרו לי אפילו יותר ממה שהם עוזרים לי עכשיו (והם עוזרים המון! משלמים לי על התואר, קנו לי אוטו כשהוצאתי רישיון, מביאים לי כל חודש כסף ועוד) העיקר שיהיה לי זמן ללמוד ושלא אהיה לחוץ למה התחילו אצלי חרדות באותה התקופה וזה היה זוועה. המשכתי בחנות חודשיים בשכר נמוך יותר משמעותית מכמה שקיבלתי לפני כן, הרבה פחות משמרות טסתי איזה פעמיים לחו״ל לשבועיים כל פעם ועבדתי בחנות עד תחילת פברואר (החנות נמכרה בדצמבר 2019) ואז החלטתי שאני מתפטר והולך לחתום אבטלה לאיזה 50 יום ולמצוא עבודה בשכר נמוך יותר כדי להוריד לחץ ואזזזזזז הגיעה הקורונה. החנות בינתיים פשטה את הרגל ונסגרה, המשבר של הקורונה פשוט ריסק אותם אז בוא נגיד שעזבתי בזמן במזל. בקיצור מה שקרה זה שיצא שאני בין המעטים שהקורונה לא רק שלא פגעה בהם כלכלית, אלא הטיבה עימם! בגלל שהשכר שלי היה גבוה אז יצא שאני מקבל בחודש 4,000 ש״ח דמי אבטלה מביטוח לאומי ואני בכלל לא עובד, רק לומד, קצת עם חברים ובן הזוג אבל זהו. ולהזכירכם התכנון שלי גם ככה היה ללכת למצוא עבודה בשכר של 2,000-3,000 ש״ח בחודש. המצב הנפשי שלי בחודשים האחרונים ממש השתפר, אני הרבה פחות לחוץ ומרגיש שטוב לי! כבר אין לי חרדות! הציונים שלי בסמסטר הקודם היו כולם בין 92 ל-100! כשלפני כן הציונים שלי היו בסביבות ה75. אפילו הספקתי לשפר קורס שנכשלתי בו לציון סופי של 98! וגם בסמסטר קיץ עכשיו אני משפר קורס משנה א׳ שקיבלתי בו 70 כי אני רוצה לקבל בו מעל 95.
ועכשיו ההתלבטות: אני כבר כמה חודשים בתהליך של לנסות להתקבל למשרת סטודנט במשטרה בתור מוקדן במוקד 100, משרה בשכר של 30 ש״ח לשעה, מוגבלת עד 120 שעות (כלומר שהמקסימום שאוכל להרוויח בה בחודש הוא 3,600 וזה אומר לעבוד הרבה אז אני בטח אעבוד פחות וארוויח 2,500 גג) אבל היתרון של המשרה הזו זה שאחרי שנתיים אוכל לבקש העברה על בסיס מקום פנוי ליחידה אחרת במשטרה ובגלל שאני לומד משפטים ועוד שנה אני מסיים את התואר אז חשבתי לבקש להתמחות ביחידת התביעות המשטרתיות. הבאסה שאני מסיים עוד שנה את התואר, ואפשר לבקש העברה רק לאחר שנתיים זה אומר להיות שנה עם תואר ביד בלי להתמחות ולעבוד במוקד... היתרון שאני גם ככה רוצה להתחיל תואר שני כבר באוקטובר הבא אז יהיה לי שנה ללמוד ושנה לעשות התמחות במקביל לתואר השני אבל עדיין באסה לא להתחיל התמחות מיד.
אני מתלבט אם להמשיך לקבל דמי אבטלה יחסית גבוהים (האריכו את דמי האבטלה עד יוני 2021 ואני אמור לסיים את התואר ביולי 2021), בטח יותר גבוהים ממה שארוויח עכשיו בעבודה בחוץ כשחצי מהמקומות סגורים והשוק בקריסה טוטאלית, ללמוד בלי לחץ ולהמשיך לשפר קורסים ולהעלות את הממוצע שלי כדי שאוכל למצוא התמחות יוקרתית במשרד/פרקליטות (הפרקליטות זה החלום שלי מבחינת ההתמחות, החלום שלי הוא להיות מרצה באקדמיה בעתיד אבל) או ללכת לעבוד במשטרה בשכר נמוך משמעותית רק בגלל האפשרות שעוד שנתיים אני אולי אוכל להתמחות שם (בייסיקלי לעבוד ועדיין להרוויח פחות מבאבטלה), להעמיס לעצמי לחץ על החיים כי יהיה לי פחות זמן ללמוד ולעשות דברים אחרים וכל זה רק כדי שאולי עוד שנתיים אני אוכל אולי אם יהיה להם תקן פנוי להתמחות במחלקה שהיא לא בהכרח מאוד יוקרתית, בטח שלא כמו התמחות בפרקליטות אבל יש יתרונות בלעבוד במשטרה.
אני ממש מתלבט מה לעשות...
לגבי העניין המוסרי שאני מקבל שכר מהמדינה בלי לעבוד - חשבתי על זה, באמת. הרגשתי אפילו לא נעים עם זה אבל כל מי שדיברתי איתו על זה (הורים, משפחה מורחבת, חברים, בן זוג, המשפחה של בן הזוג) אמרו לי שאין לי מה להרגיש לא נעים, שילמתי מספיק מיסים בחיי, בטח שההורים שלי שילמו המון מיסים ובטח שיש לי את כל החיים לשלם המון המון מיסים אז אם אני יכול להינות מזה, אז לעשות את זה כי זה לא יהיה ככה לכל החיים.