יש לי חבר. אנחנו ביחד כבר 4 חודשים. אני מאוד אוהבת אותו. לפני שהוא הגיע מערכת היחסים הכי ארוכה שהייתה לי זה שבועיים ואלה היו קשרים ללא רגשות של שני הצדדים. לפני שנה בערך הייתי מאוהבת בילד מהכיתה שלי. הוא גילה והציע לי חברות. הסכמתי. אחרי זה הוא נפרד ממני וגיליתי שהוא היה איתי מרחמים. מאז קשה לי להפתח לבנים, לפתח רגשות אמיתיים, לבנות אמון עם בן הזוג, אבל הצלחתי. הוא היה הנשיקה הראשונה שלי. הוא היה הראשון שהכיר את ההורים שלי וביקר בבית שלי. לפני שבוע היה תכנון- אני באה אליו בצהריים, בערב יושבים לאכול עם המשפחה שלו ארוחת שישי וב11 אוספים אותי. הוא הגיע למצב שהוא חשב על להיפרד ודיברנו על זה בצהריים. הוא אמר שאנחנו רבים יותר מידי בזמן האחרון והוא מתחיל לחשוב שאולי אנחנו לא מתאימים. הוא אמר שזה כבר לא כמו שזה היה בהתחלה. היה לי מאוד קשה לשמוע את זה. בכיתי לו מול העיניים. אחרי זה נרגעתי והלכנו לאכול. כשחזרנו מהארוחה הוא לא הפסיק להגיד כמה שהוא מצטער על מה שהוא אמר ושהוא אוהב אותי ושהוא יצא דפוק ואמרתי לו "אל תצטער אתה אמרת מה שאתה חושב" ואז הוא אמר "מה שחשבתי" כאילו שהוא כבר לא חושב ככה. אני כבר לא יודעת אם הוא עדיין אוהב אותי. הוא אומר את זה אבל אני חרדות שזה מרחמים. כי בכיתי לו מול העיניים ואז פתאום הוא התהפך.. איך? אתה חושב משהו אחד ושנייה אחרי זה משהו אחר לגמרי? אני באמת אוהבת אותו וגם אם הוא מוכן לוותר על אהבה כזאת גדולה כל כך מהר אני לא. אני פשוט כבר לא יודעת מה לחשוב. אני פשוט לא יכולה לחיות בהרגשה שעל כל ריב קטן שיש לנו הוא יכול להיפרד ממני. אני רוצה לדעת שהוא שלם עם הקשר הזה שהוא שלי ושאני לא צריכה לפחד.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות