תמיד תמיד הרגשתי שמשהו לא בסדר איתי, כאילו אני בגוף שלא שלי אין לי מושג איך להסביר את זה...
שהייתי קטן הכל עבר כל כך לאט וזה היה מרגיש כאילו אשאר קטן לנצח, אבל הנה אני בן 16 ואני מתבגר והזמן עובר מהר כל כך מבלי שבכלל אהנה ממנו
המחשבה שלי נתקעה על גיל קטן, כאילו מבחינת המחשבות אני עדיין חושב על דברים של ילדים קטנים כמו בובות אני מאוד אוהבת לעשות דברים של ילדים, לדבר שטויות ולשחק בשטח הבית עם בובות של חיות, ויצאתי כבר עם כמה בנות, וניתן להגיד שהתבגרתי מהבחינה המינית והכללית (בגלל טראומות) מהר פי כמה מילדים בגילי אבל זה משהו שתמיד הרגשתי הרצון להיות קטן.
אני זוכר שהשאלה הראשונה שלי פה הייתה בגיל 11 שהתבכיינתי גם על לרצות להיות תינוק ושכולם צחקו עליי, ואני יודע שאני אמור להתרכז ברגע וכל החרא הזה ואני חייב לציין, שכן החיים שלי מאוד מעניינים אבל אני מרגיש שפשוט הזמן עובר מהר מדי ושאני מתגעגע כל הזמן לתקופה שבא הייתי תמים ומטומטם והכי רחוק מלמות שאפשר עם משפחה דואגת, מחשבות נקיות ומבחינת הגיל עצמו, מה אני יכול לעשות?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025