חברה שלי לא אוהבת אותי כמו פעם ולא חוסכת במילים

אני בן 21 והיא בת 18 אנחנו שנתיים ביחד
טוב אז זה מתחיל ככה.. לפני חודש בערך חברה שלי שלחה לי הודעה די ארוכה שהלכה פחות או יותר ככה ״אני צריכה חופש באלי לצאת לבלות ושלא יגידו לי מה לעשות באלי להתאהב באלי לחוות עוד משהו אני חושבת שהקשר הזה כבר לא יכול להמשיך אני רוצה להיפרד״ כמובן שבאותו הרגע שקראתי את ההודעה ( זה היה ב12 בלילה בערך ) לא נרדמתי כל הלילה, הרגשתי את הלב שלי נשבר לאלף חתיכות לא הפסקתי לבכות ובמשך יומיים פשוט לא הייתי אני. הפסקתי ללכת לעבודה וגם שהלכתי זה היה לשעה כי לא הייתי מסוגל להישאר. יומיים אחרי ההודעה קבענו שהיא תבוא לקחת את הדברים שלה ותחזיר את שלי בכיתי לה שלא תעזוב אותי ושאני אוהב אותה כל כך והיא הבחורה הכי מיוחדת שהכרתי היא החליטה לתת לזה צ׳אנס נוסף ובמקום שניפרד היא אמרה שהיא רוצה הפסקה לחשוב מה היא רוצה מעצמה וקצת חופש, כמובן שהסכמתי העיקר שלא ניפרד לא? כמה ימים אחרי זה הייתי שולח לה מגילות על כמה שאני אוהב אותה ואני שמח שהיא נתנה לנו עוד צ׳אנס ושלחתי לה פרחים ומכתבים והייתי הולך אחריה לכל מקום ומפתיע אותה, כל פעם הייתי אומר לה כמה שהיא יפה ומושלמת בעיניי והייתי מרים לה בלי סוף ( למרות הקושי והפגיעה שלי ממנה על זה שהיא פתאום הפנתה לי עורף והלכה )
מאז ההודעה שהיא שלחה לי למרות שחזרנו הרגשתי חרא והיה לי קשה לתפקד כי עדיין הפחד שהיא תעזוב כל רגע עדיין קיים שלא נדבר על זה שהיא ביום אחד פשוט השתנתה לי מקצה לקצה וזאת לא אותה בחורה שהתאהבתי בה. לפני שבוע הגעתי למצב שאני לא יכול יותר הרגשתי שאני מתחרפן והחלטתי לספר לה את מה שאני מרגיש שהיא השתנתה והיא לא אותה אחת והכל, והיא אמרה לי פשוט ״אתה צודק אני לא אוהבת ולא מסתכלת עלייך כמו פעם פשוט קשה לי לעזוב מישהו שהוא החבר הכי טוב שלי אני אוהבת אותך ורוצה להישאר איתך אבל הרצון לעשות מה שבא לי בלי שאף אחד יגיד לי מה לעשות גם גדול״ פה כבר נשברתי החלטנו הפעם ביחד שזה לא מתאים כבר והגיע הזמן להיפרד עוד פעם אחרי יומיים של אי וודאות והודעה פה ושם היא שלחה לי שהיא אוהבת אותי והיא מצטערת שהיא וויתרה עליי והיא רוצה שנחזור, אני אחרי יומיים שהייתי מרוסק כל מה שרציתי זה את החיבוק שלה אז הסכמתי אבל הקטע הוא שזאת לא אותה בחורה ועובר עליי משהו רע והיא לא יכולה להיות שם בשבילי כי נתתי לה את הלב שלי ואת החיים שלי ופשוט ברגע אחד היא תקעה לי סכין בגב ועזבה, לא שהיא לא רוצה לתמוך בי ולהיות שם בשבילי פשוט אני לא מסוגל לתת בה את האמון ואת הלב שלי חזרה עוד הפעם. כואב לי וקשה לי נורא, אני מבולבל מצד אחד אני אומר לעצמי מתישהו זה יגמר וגם היא אומרת את זה שבאלה לצאת למועדונים וכאלה ומצד שני אני לא מסוגל לשחרר את המחשבה של לעזוב אותה, אני רוצה שתבינו את הנקודה לפני שאתם קוטלים אותי במקלדת אני בן 21 אני עובד בעסק של אבא שלי אין לי שום תמונות באינסטגרם אף פעם לא אהבתי את זה, אני לא יוצא למועדונים וכאלה, אני מאוד ביישן בקטע של לדבר עם מישהי, אף פעם לא התחלתי עם אף בחורה בחיים שלי, אני לא אוהב בכלל הדור המגעיל הזה ואני לא קולט שאם אנחנו נפרדים אני צריך פשוט להיות לבד לגמרי ואפשר בכלל למצוא מישהי בשנת 2020 שלא מעניין אותה אינסטגרם כל היום והצורך הזה להראות לעולם כמה שהחיים שלה מושלמים??? אני לא יכול לשחרר מהמחשבה של להיפרד מחברה שלי כרגע כי אני מאוהב בה כמו שבחיים לא הייתי אפילו לאוטו שלי אני פותח לה את הדלת שלא תתאמץ אני משקיע ויודע להראות מלא אהבה אבל זה כבר לא כמו פעם שהיינו פשוט מאוהבים אחד בשנייה אני צריך מישהי שקטה ומיוחדת ושתהיי בעיקר ילדה טובה אבל אני לא יודע איפה אפשר למצוא מישהי כזאת בכלל מה אתם אומרים להישאר איתה ואולי זה תקופה שתעבור או להיפרד יהיה כואב אבל החיים ממשיכים - גם אם תגידו להיפרד לא חושב שאני מסוגל לעשות את זה כי נפשית אני אדם גמור ומפורק שלא יודע מה הוא רוצה מעצמו כרגע והיא עוד איכשהו קצת מחזיקה אותי למרות שאני יודע שזה הדבר הכי נכון לעשות כרגע אבל קשה לי לוותר על האהבה של החיים שלי ועל מישהי שהייתה כל כך חלק ממני. היא אמרה לי שאם ניפרד היא לא רוצה לוותר עליי ובאלה שנישאר פשוט החברים הכי טובים