אח שלי עזב את הבית לפני 5 שנים ופתאום חזר, אני בבלבלות...

שלום.
לפעמים אני מייעצת פה,אבל היום אני צריכה עצות ואולי סתם אוזן קשבת לפירוק נפשי.
אז אנחנו משפחה די מרובה,6 ילדים,4 בנים ושתי בנות...
לפני חמש שנים,התגנבו שמועות לאוזני אבא שלי על עבירות שאח שלי ביצעה,כמו גנב נרגילה,עישן חשיש,הכין באנגים וכאלו...
אח שלי היה אז בן 17 וחצי בערך,ואבא שלי התחיל לריב איתו,להשפיל אותו ולבזות אותו,הוא אמר לו שהוא הרס את שם המשפחה,שהוא לא מאמין שנולד לו בן כזה,אמר שאח שלי לא הבן שלו יותר,והתחיל לקרועה את החולצה ולבסוף העיף אותו מהבית.
אח שלי ישן אצל סבתא שלי עד הגיוס,לא הסכים לדבר עם אמא ואבא שלי,ולפעמים שהייתי באה לסבתא שלי,אז הוא היה מדבר איתי,אבל לא מתקשר מיוזמתו או משו כזה.
הוא התגייס לקרבי,לא התקשר,לא יצא אלינו לחופשות,לא לשבתות ובטח שלא לחגים.
דיבר איתנו פעם בחודש אולי וגם זה כי אנחנו נדנדנו לו בפלאפון.
יום אחד אחרי שראינו שמאה שנה הוא לא בא,הלכנו אליו-כלומר לא אליו אל חבר שלו ששם הוא היה ישן לפעמים-ולמראה אבי,הוא התחיל לצעוק ולקלל ולבסוף העיף אותו,כמובן שהלכנו גם אנחנו...אני זוכרת שלקח לאמא שלי הרבה זמן לשכנע את אבא שלי לבקר את אליאב אבל עד שזה קרה,אז הוא העיף אותו.
שהוא עבר קורס קצינים,רק אמא שלי הלכה.
בקיצור,יש לי משפחה מטומטמת...שממש חשוב לה השם שלה בשכונה,הרבה יותר
מבן משפחתם.
אני אהבתי אותו הרבה יותר מכל האחים שלי,אני זוכרת את עצמי בתור ילדה קטנה,לוקחת מימנו דוגמה לכל דבר בחיים,אפילן עד היום אני מושפעת מהקבוצת כדורגל שהוא אוהד ולא לובשת אדום ולבן ביחד...
בשישי בצהריים הוא פתאום דרך אחרי חמש שנים בגיל 23,בבית,הבית היה בהלם...הוא פשוט נכנס שם את התיק במיטה שלו-שכן עדיין נשארה ריקה-ושאל את אמא שלי אם יש משהו לאכול.
אבא שלי ניסה להעיף אותו,אבל אח שלי לא התייחס אליו...
ופתאום הוא צוחק איתי,מדבר איתי,מבקש מימני לפעמים עזרה...כאילו הוא היה פה בכל הימים האלו...הוא הזניח אותי,לא דיבר איתי,לא תקשר איתי...5 שנים חייתי בניתוק מימנו,ופתאום הוא חוזר?!.
מה הוא רוצה בדיוק?,אני יודעת אני מוקפת בעוד 3 אחים גדולים שמריפים אליי אהבה...ותכלס אובר דאגה,אבל הוא,אליו סמכתי שהייתי קטנה...הרבה יותר מכולם.
וביום אחד הוא הולך,ולא מעניין אותו מימני בכלל...בגיל עשר הוא הולך ובגיל 15 וחצי הוא פתאום חוזר...אני מוצפת מרגשות,של אכזבה,כעס ובעיקר בלבול.
למה למה הוא לא התעניין בי בכלל?,כאילו בכלל לא הייתי קיימת בשבילו למה?,למה הוא לא התקשר,דאג...למה?,למה הוא עזב אותי בשנים האלו?,האח הבכור שלי שתמיד חשבתי שיהיה לצדי עזב וחזר כאילו כלום לא קרה.
מה הוא רוצה מימני בכלל?,יאלה כמו שהוא ידע טוב מאוד לא לדבר איתי,ופתאום לעזוב אותי...אז שימשיך ככה,בשביל מה לסמוך עליו שוב?,אם הוא עוד מעט שוב יחזור לצבא וינטוש אותי.
אכפת לו בכלל מימני?,אכפת לו שאחותו נאנסה לפני שלוש שנים?,שהייתי עד לפני שנתיים בטיפולים אצל הפסיכולוג?,לא,לא היה איכפת לו...הוא לא התקשר לא דיבר וזה שבר אותי.
נכון שגם אני לא דיברתי איתו,אבל הייתי ילדה קטנה...הייתי בת עשר.
פשוט לא היה איכפת לו מימני...
מצד אחד אני מבינה אותו,מצד שני לא.
נכון אתה כועס עלינו...אבל פאקינג עברתי אונס!...והוא לא התייחס אליי...
תכלס באלי שהוא יכנס לאתר הזה ויראה את מה שכתבתי פה,כי להגיד לו בפנים אני פשוט לא מסןגלת,אני יתחיל לבכות..
אני לא יודעת מה לעשות כבר...אני בבלבלות.