אני ובן הזוג שלי נקלענו לתסבוכת. מה לעשות?

אני והבן זוג שלי בערך שנתיים ביחד כזה (עם פרידות ארוכות) סגרנו דירה בעיר שיותר קרובה לביתו כי זו עיר שיש בה הרבה דירות נופש, בקיצור שלחתי לו לפני שב16:20 אני במרכזית, ושאני אעדכן אותו בדיוק מתי לצאת כדי שנגיע ביחד הוא ענה לי טוב. בסוף באוטובוס שלי הגיע למרכזית שם רק ב16:30 אבל הוא במקום לצאת בשעה שאמרתי מראש שזה 16:15, יצא הרבה אחרי כי החליט שחבר מקפיץ אותו למרות שידע שהחבר לא יוכל לצאת בשעה שאמרתי לו ,הוא גם לא עידכן אותי בזה לפני. למזלי האוטובוס שלי התעכב ונכנס למרכזית ב16:30 שלחתי לו הודעה מה קורה איפה אתה? הוא ענה לי שהוא כמה דק אצלי. מפה לשם יצא שחיכיתי לו 20 דק!! (אם האוטובוס לא היה מתעכב לי הייתי מחכה לו מעל חצי שעה) כמו מסכנה בחוץ, עם תיק צד כבד, מיוזעת.
והוא בשאנטי שלו, מה גם שבפעם הקודמת זה קרה אבל לא כעסתי כי הוא היה תלוי בתחבורה ציבורית, פה הוא בחר לבוא עם חבר למרות שידע שלא יוכל לצאת בשעה שהודעתי לו. ב16:50 הוא הגיע, איך שהוא הגיע מילמלתי לו בעצבים שבאלי לחתוך הביתה, הוא לא מיצמץ ואמר יאלה בואי נחזור הביתה בסוף אז, אפילו לא התנצל. והתעשתתי על עצמי אמרתי שאין מצב שזה קורה זו חתיכת דרך. נשארנו בסוף והתקדמנו לדירה . שנינו כעוסים ולא מתקשרים בכלל אחד עם השניה כשכל הוא הולך לפני, ואני משתרכת מאחוריו עם התיק. הגענו לחדר עדיין לא מדברים שנינו באותו חדר על אותה מיטה כל אחד בפינתו. הגיע השעה עשר בלילה החלטתי שאני יורדת למטה לנשום אויר הוא ראה אותי מתלבשת לא שאל אם באלו שאבוא איתו, או בכלל התעניין לאיפה אני הולכת לבד פשוט היה עסוק בעצמו. ירדתי למטה עשיתי שיחה לחברה ותוך כדי שלחתי לו הודעה אם באלו לרדת לחפש משו לאכול שלא נגווע מרעב כי לא אכלנו כלום, הוא ענה לי : ״ לא באלי כלום, אני לא יורד תלכי את אם את רוצה״ אמרתי טוב אוקי כבר פה נגעלתי, אבל זה לא הסוף . לא ירדנו לאכול, המשכתי תשיחה בטלפון עם חברה שלי למטה, במשך שעה הוא לא שולח הודעה איפה אני מה איתי כלום! (אני לא ממש מכירה את העיר הזו הייתי שם אולי כמה פעמים איתו בלבד) ב23:30 בערך עליתי לדירה שנינו כמובן עדיין לא מתקשרים! נכנסתי למיטה והייתי בשלי הוא היה בשלו (עדיין היינו להוטים, שנינו גם עם אגו אבל אני יודעת מתי להוריד כשצריך הפעם לא הרגשתי צורך, הרגשתי שהוא הבעיה פה הוא זה שהיה חייב התנצלות על האיחור ) .
נמנמתי לי מתחת לשמיכה וקצת גם הייתי עם הטלפון .. ב2:10 בערך הוא שולח לי הודעה לעשות שעון מעורר ב7 בבוקר כשאנחנו אמורים לצאת משם ב11 כמו שסיכמנו עם הבעלים.
עניתי לו : מה 7 אני לא קמה, התכנון היה לצאת ב11!
הוא עונה לי : אני הולך ב7 יש לי דברים לעשות, את תלכי מתי שאת רוצה לילה טוב ( שתבינו לא היה לו כלום לעשות) אבל אמרתי ״ אוקי לילה טוב ״ בלב אמרתי אני אשאר לבד שם ואסתדר לבד אקח מונית משו.
ניסיתי להירדם קצת שוב, הצלחתי . ב3 וחצי הוא מעיר אותי שוב, אומר לי שומעת? חבר בא לאסוף אותי עכשיו אני משאיר לך את המפתחות כאן על השידה. (שתבינו הוא חותך עכשיו וכאילו כל הלילה הוא מתכוון להשאיר אותי שם לבד כן? ) ראיתי שחור בעיניים לא הבנתי באיזה קטע, ״שאלתי אותו אתה כאילו משאיר אותי הם לבד כל הלילה והולך אין בעיה סגור לילה טוב״ ענה לי כן והתלבש התארגן ואני במקביל ניסיתי להירדם והצלחתי, אחרי איזה שעתיים ב6 אני מרגישה תזוזה במיטה והיה לי מוזר כי חשבתי שהלך כמו שאמר, תוך כדי הוא קורא לי ומחבק אותי ושואל את כועסת עלי? סתובבי אלי וזה. העפתי אותו לא הרגשתי בנוח איתו בכלל אחרי הקטע שעשה לי. סקס לא היה! אבל בסוף יצא שהתמזמנו בלבד. הגיע השעה 11 לצאת, ביציאה אני אומרת לו באלך נכנס לסופר נקנה משו לדרך? הוא עונה לי לא באלי כלום . אמרתי טוב אני אלך אקנה לעצמי הוא התיישב אפילו לא הציע מעצמו לשאול מה באלי ואולי לקנות לנו (כולה נס קפה ושוקולד) אבל לא הייתה לי בעיה ללכת אני, פשוט התיק שלי היה לי כבד נורא והנחתי אותו על הריצפה הוא לא עזר לי. נכנסתי קניתי יצאתי הצעתי לו אם באלו ענה לי לא, והמשכנו לתחנה. כששוב כולי משתרכת אחריו עם התיק הכבד, ו הנס קפה הרותח כשהשמש קופחת עלי והוא בכלל לא עצר לשניה לעזור לי. הסתדרתי לבד פשוט נגעלתי מהיחס אבל כן ציפתי שיעזור לפחות שיציע לעזור,אפס גנטלמניות. לא מחפשת שיהיה משרת שלי אבל המינימום עזרה כשהוא רואה שחם לי ואני עם תיק צד כבד ועם נס רותח ביד, כשהוא עם תיק גב כמעט ריק משוחח בטלפון. במשך עשר דק הלכנו ככה כשהוא מקדימה אני מאחוריו, הגענו למרכזית והוא אפילו לא נעצר להגיד לי להתראות פשוט הסתובב חצי פרצוף אמר לי יאלה בי והלך לא עניתי לו הלכתי לתחנה שלי ושם היום וחצי סיוט נגמרו. עברו יום וחצי ואנחנו לא מתקשרים לא בווצאפ ולא בטלפון .
אני ממש נפגעתי ממנו, ובו זמנית נגעלתי! כאילו למה ההתנהגות הזו? איך אפשר בכלל . והכל קרה רק בגלל שכעסתי שהוא ייבש אותי במרכזית במשך עשרים דק ואם האוטובוס לא היה מאחר אז גם חצי שעה, והוא גם לא התנצל אז בכלל בצדק שאכעס לו אין זכות נראלי לכעוס עלי בחזרה עם כל הכבוד ! אני באמת לא יודעת מה לעשות איתו, אם לחתוך תקשר הזה או להשאיר ולהתמודד.
דבר אחד בטוח אני יודעת שאני לא מעוניינת ביחס כזה מהבן זוג שלי זו לא התנהגות שהייתי מצפה שיהיה לבן זוג שלי. אני נגעלתי !