ככה אני בן 26, ובקשר האחרון שלי, בעצם בשתים האחרונים אפילו, שניתי משהו בהתנהלות שלי כלפי הזוגיות, ובאלי לשמוע צדדים על זה.
פעם הייתי יוזם המון, והייתי קופץ לבקר מתי שבאלי, מרים טלפונים באמצע היום בלי להתחשב באולי זה זמן לא מתאים, קובע דברים מבלי לברר שהזמן שקבעתי הוא נוח גם לבת זוג, פשוט סומך על זה שהיא תסדר את הדברים כדי שזה יעבוד.
זה פעם.
היום, אני סוג של התמתנתי, אבל אני רוצה לוודא שלא יותר מידיי, נניח את כל מה שכתוב למעלה אני כבר לא עושה, אפילו טלפונים אני לא מרים, כי אני לא אוהב שלא עונים לי, ומצד שני אני לא יודע מתי זמן נוח לה, כי זה משתנה, לכן אני פשוט לא מרים אפילו טלפון וזהו.
עכשיו זה מצב לא ריאלי, לכן מה שאני עושה, זה לזרוק את האחריות לתיזמונים על הבת זוג, שהיא תקבע שהיא תסדר, אני אזרום איתה, אפילו טלפונים, היא תתקשר אני עונה כמעט תמיד ואני איתה. זה המצב שלנו.
והשאלה שלי, זה איך זה נתפס, ז''א אני עושה את זה כדי לא לכפות את עצמי עליה, אלא שהיא תראה לי שנוח לה ואז אני אזרום איתה, כי היא עליי לא כופה את עצמה, כאילו, גם אם כן זה לא מפריע לי אני אוהב אותה אז אני סבבה עם זה, אבל חשוב לי לראות איך זה מתפרש מהצד שלה, כחוסר אכפתיות או אולי כזלזול, דיברתי איתה היא אמרה שבסדר, אבל ראיתי שזה מוזר לה, מה אומרים, זה תקין הסיבה או שמשהו בראש הסתובב לי?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות