מאז שאני זוכר את עצמי לא התחברתי לאורח חיים חרדי/דתי. כבר בישיבה למדתי בגרויות באופן עצמאי, שירתתי בצבא כעתודאי להנדסת חשמל ואפילו יצאתי לקצונה אך דבר אחד לא פסח מעלי, שידך. כמו כל בחור חרדי גם לי הרב שידך הבת/נכדה של ההוא וכך מצאתי עצמי נשוי לבחורה חרדית בת למשפחה חילונית כשאת גרושתי הכרתי היה אחרי שהיא וסבא וסבתא שלה התחרדו והיא התגוררה אצלם. לא נמשכתי אליה בשום צורה לא חיצונית ולא פנימית. יתרה מכך נגעלתי ממנה. עד כדי כך שהייתי שוכב איתה בכח רק כדי לקיים תמצווה. משתדל לגמור מהר כדי להתקלח ולקרצף מעלי כל זכר למגע איתה. לימים אחרי חתונה התברר לי שבעברה הייתה מאושפזת פסיכיאטרית על רקע משבר. בקיצור חודש אחרי חתונה היא כבר נכנסה להריון. שהילד היה בן 2.5 החלטתי שאני מפסיק לחיות חיים שלא נעימים לי גם מבחינת אורח חיים וגם מבחינת לחיות עם אישה שאתה נגעל ממנה. כאן התחיל הטרור: היא ניסתה למנוע ממני להתגרש בכל מיני אמרות שהאישה הראשונה שגבר מקדש היא הזיווג שלו ואין ברכה בנישואים שניים, שכל עוד היא ( גרושתי ) לא תשחרר אותי מליבה כל קשר זוגי חדש יכשל לי, ושהיא לא מתכוונת לשחרר אותי מליבה. אחרי מאבק גדול התגרשתי, שכרתי דירה בתא התחלתי לחיות אורח חיים חילוני תוך קיום מצוות מסורת כמו קידוש, צום, חגים. ולימים הכרתי את אישתי נוכחית, אישה שאני אוהב כל יום יותר. לא מזמן נולדה ביתנו. והטרור של גרושתי חזר קודם כל היא הייתה מתקשרת אלי בלי הפסקה כדי להתחנן שאני יתגרש ויחזור אליה תוך ניסיון הפחדות. למרות שאני צריך קשר טלפוני איתה בענייני הבן המשותף, חסמתי אותה. ואז היא עברה לאישתי להתקשר אליה ולהמציא שאני אדם בוגדני, מסוכן, שהיא עשתה טעות שנישאה לי וכו. אישתי כמובן לא התרגשה וחסמה. אבל אז הגיע השיא. באחד הימים גרושתי ואמא שלה באו לבניין מגורים שלנו, אנחנו גרים בבניין יוקרתי מוכר בתא כך שאין לי מושג איך שומר נתן להן להיכנס. בכל מקרה הן ישבו בלובי לחכות עד שאישתי תרד במקרה. באותו צהריים אישתי ירדה יחד עם אחותה ואחיין לבריכה בבניין ועברו דרך הלובי ואז גרושתי ואמא שלה התנפלו על אישתי במילים והמצאות שאחותה של גרושתי ראתה אותי יום לפני בפאב עם נשים אחרות אישתי לא התרגשה היא יודעת שביום המדובר הייתי איתה. לאחר בושות שהן עשו הן סולקו על ידי אבטחה שכמובן קיבלה הוראה לא להתיר להן כניסה ולדווח אם הן בקרבת מקום. הייתם צריכים לראות איזה הצגה הן עשו " אויי שומו שמיים שומו שמיים את לא יודעת איזה בוגדן בעלך " זה רק חלק ממה שהיה כולל שפת גוף.שתואמת למשפט הזה. חוץ מזה יש הסתה של הילד נגדי שאני ואישתי עושים דברים טמאים שאחותו תולדה של זה ולכן שלא יתקרב אליה, שאני לא אוהב את הבן שלי ועזבתי אותו, שהבית שלנו טמא ( אף על פי שבבית עצמו אוכלים כשר, בחוץ לא ) וגם קנינו לו סט כשר חלבי בשרי, אוכל עם הכשר וכו. הילד לא רצה לבוא השבת עקב כך. גם בשכונה שגרנו היא סיפרה שאני חזרתי בשאלה נטשתי אותה ואת הילד כביכול לטובת זוגיות עם גבר. בפעם אחרונה שנכסתי לשם לאסוף את הילד שעוד רצה לבוא אלי, שכנים זרקו עלי ביצים, שקיות מים, גידפו אותי ומה לא.
כרגע אני ואישתי שהיא גם עוד מתלבטים מה לעשות. חשבנו על תביעה אך אנחנו גם קצת מרחמים על המסכנה. בגדול רק רוצה שתניח לנו. לא רוצה שום קשר ישיר איתה גם לא בעניין הילד לזה גם רוצים למצוא פתרון שיקשר בינה לביני בדברים שקשורים אליו. וכמובן חשוב לי שהילד יבין שאני אוהב אותו, שאחותו היא אחותו לכל דבר וגם אישתי אוהבת אותו יחד אנחנו משפחה.
מה לעשות עם כל המצב, אוובד עצות
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות