אני גרה שנה וחצי עם השותף שלי בדירה עם עוד שותף, במשך כל הזמן שאנחנו גרים יחד היינו בתפיסתי חברים טובים, היינו אוכלים ארוחות ערב יחד, יוצאים לאכול בחוץ יחד, עוזרים אחד לשני ומשתפים אחד את השני ביום שעבר. אחרי שנה וחצי הוא אמר לי שהוא רוצה להיות איתי וכל הפעולות שהוא עשה הם מתוך רצון שאני ארצה להיות חברה שלו ועכשיו הוא הגיע לנקודה שהוא לא יכול להמשיך שנהיה באזור הידידות לדבריו. כשהוא אמר לי את זה אני קיבלתי שוק, כי ראיתי בו ידיד וגם אנחנו שותפים אז לא ראיתי אותו בדרך אחרת. לפעמים המחשבה עלתה בראשי אבל ירדה מיד כי כשאני חושבת עם ההיגיון הוא לא מה שאני מחפשת בזוגיות - אני מחפשת גבר עם עבודה מסודרת ובעיקר שיודע מה הוא רוצה מעצמו והשותף שלי הוא הרבה אבוד ועדיין מחפש את עצמו בגיל 30 פלוס. אם זאת, אני אוהבת אותו ואכפת לי ממנו והוא באמת יקר ללב שלי והוא אדם מדהים. מאז שהוא אמר לי את זה אני פתאום מבינה שלא ראינו את הדברים באותה עין וסיטואציות שאני ראיתי אותם כחבריות הוא ראה אחרת (למשל: הוא אמר לי כשהתייעצתי איתו על גברים הוא נתן לי טיפים אבל זה קרע אותו מבפנים ולא ידעתי את זה), מעבר לזה אני מרגישה הרבה רגשות קיצוניים- כשסיפר לי באותו רגע קפאתי, אחרי זה כל השבוע אני לא מצליחה לאכול, אני בוכה ואני מבולבלת. אמרתי לו שאני צריכה זמן לחשוב על הדברים כי בראש שלי הוא היה ידיד שלי ואני צריכה לשנות את דרך ההסתכלות שלי אליו. הוא על פניו אמר שייתן לי זמן אבל הוא לא נותן לי. מהרגע שאמר לי את רגשותיו הוא כועס עלי כי אני מתנהגת אותו דבר (אמרתי לו שאני אתנהג אותו דבר כי אני צריכה זמן לחשוב), באחד הי ים הודיע לי בטלפון שהוא עוזב את הדירה (וזה שבר לי את הלב כי בכל זאת אני מכירה אותו שנה וחצי וטוב לנו לגור ביחד וזה הפתיע אותי) הוא אמר לי שאני צריכה להחליט אם להיות איתו הוא ישאר, אמרתי לו שהוא צריך לקבל את ההחלטה בלי קשר אלי ואם נהיה ביחד זה לא משנה איפה יגור, בסוף החליט להישאר בדירה.
במקביל לכל זה (לפני שהוא אמר לי מה הוא מרגיש) פגשתי בחור חמוד שיצאתי איתו לדייט וקבענו עוד אחד וממש נחמד לי איתו (יודעת שזה התחלה אבל זה הזמן שיש לי לבחון את הדברים) וזה מוסיף קצת לקושי.
השורה התחתונה- הראש שלי אומר שזה לא מה שאני מחפשת בבן זוג ואנחנו לא נתאים ואני מפחדת שאני לא אקבל אותו כמו שהוא וארגיש שאני מתפשרת על דברים שחשובים לי בקשר. הלב שלי אוהב אותו ואכפת לי ממנו (בסופו של יום אני מכירה אותו יום יום במשך שנה וחצי).
מה לעשות?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות