אני בן אדם מאוד חברותי, באמת. אומרים לי את זה הרבה. אפילו לא מזמן אחת החברות שלי אמרה לי שאיזה מזל יש לי שאני תמיד מצליחה למצוא חברים בכל מקום. העניין הוא שאני לא מרגישה ככה. אני מרגישה שאני צריכה מאוד להתאמץ בשביל זה והרבה פעמים לוקחים אותי כמובן מאליו בקשרים חברתיים. במסיבה או בישיבה (של חברים) אני תמיד מוצאת את עצמי אבל אחר כך שאני רק עם קבוצה קטנה של החברות הבאמת קרובות שלי אני מגלה שלא מספרים לי הרבה דברים, בדרך כלל אני זאת שיוזמת שיחה או פגישה וגם אז אני מרגישה שאני צריכה לעבוד. אני מפחדת שאני חרדתית ושכולם מרגישים ככה לפעמים העניין הוא שאני משתפת את חברות שלי בהרגשה הזאת והן אף פעם לא אומרות לי שהן גם מרגישות ככה.הרבה פעמים בנות אומרות לי שאני נראת סנובית או מאיימת בהתחלה ושהן חושבות שאני בכלל לא רוצה להיות בקשר איתן אבל זה לגמרה הפוך. אתם חושבים שאני צריכה להפסיק לדבר על זה עם חברות שלי כי זה מתמסכן ומרחיק אותן? כולם מרגישים לפעמים קצת מנותקים? או שהחברות לא טובה? מה אני צריכה לעשות? להמשיך ליזום שיחות או לחכות?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025