ככל שאני מתבגרת אני שמה לב שלאבא שלי יש איזושהי בעיה. הוא עושה דברים שממש מעצבנים אותי. הוא עושה קולות של כחכוח לעיתים קרובות ועוד קולות דומים. יש לו טיקים, הוא בוהה, הוא יכול לחזור על דברים שהוא אומר כמה פעמים (אין לו בעיות זכרון) . הוא יכול לשאול אותי אותה שאלה כמה פעמים שבוע אחרי שבוע ולא לקלוט. לדעתי פשוט לא אכפת לא ממני ולכן מה שאני אומרת לו עובר לו בין האזניים ואחרי דקה נמחק.
(הוא לוקח כמה תרופות ויכול להיות שחלק מהדברים האלו הם תופעות לוואי)
הבעיה היא שבזמן האחרון אני מתחילה להרגיש כלפיו דחיה ושנאה. אני לא מסוגלת להיות איתו בחדר סגור. לא מסוגלת לשבת לידו. כשהוא עובר לידי אני פוחדת שהוא יגע בי, מאז ומתמיד לא היה לנו יותר מדי קשר אחד עם השני ואנחנו לא מדברים הרבה, כשהוא פונה אלי אני רק רוצה שיגמור לדבר. כשהוא בחו''ל אני מרגישה הרבה יותר טוב. לפעמים אני מרגישה שאני חייבת לצאת מהבית.
למרות הכל אני לא חושבת שאני אמורה לשנוא אותו עד כדי כך.
מה אני עושה?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025