אני בן 22..
לעולם לא הייתי בקשר רציני
בזמן האחרון התחלתי לשנות את הצורת חשיבה שלי לגביי העולם ושיניתי את אורח החיים שלי..
כרגע אני נחשף לעולם שלא הכרתי.. חברים אומרים לי תצא תהנה תבלה תזיין..
אבל משו במוח שלי נעול על אהבה.
אני לא מחפש סטוץ..
יש לי והיו לי אופציות לסטוצים אבל אני תמיד מערבב את זה עם רגש.
אני ממש רוצה להינות להשתחרר ולבלות בלי חששות אבל אני לא מצליח המוח שלי נעווווווול על להתאהב כי בחיים לא הרגשתי מזה אהבה.. ובתכלס חיי המין שלי לא כאלה מוצלחים כדי להיכנס לסאגה של סטוצים ולילות חד פעמיים..
מצד אחד אני רוצה ותמיד ארצה להתאהב..
מצד שני אני רוצה לצאת ולהינות..
אבל אני חושב יותר מידי על כל אחת מהאופציות ומגיע למצב שהם מתערבבות לי..
ואני כלכך מפחד מלב שבור.. לעולם לא חוויתי את התחושה הזאת ואני רק שמעתי והבנתי עד כמה זה נוראי.. ואם אני מערבב סטוץ עם רגש אני עלול להתאכזב ולחוות את הכאב הזה.. ולא באלי..
אני כרגע במסע לחיפוש האני העצמי ופה נתקעתי.. נתקעתי כשזה מגיע למה הלב באמת רוצה ומה באמת כדי לי לעשות.. כי אני עוד צעיר מגיע לי להינות ואני רוצה להינות אבל אני עדיין תקוע במקום ולא רואה הנאה אמיתית במה שמכתיבים לי לאהוב.. אם זה לזיין.. לבלות ולא לחשוב יותר מידי.. ובאמת שממש באלי לחיות ככה.. אבל אני גם תמיד ארצה ותמיד אשאף לאהבה ולשכב עם אישה מתוך רגש ולא מתוך חרמנות או עוד סיפור שאספר לחברים.. לעשות אהבה ולא לזיין.. מה אני עושה?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות