היי... אני ב"גיל ההתבגרות" עכשיו ואני פשוט כל כך רוצה איכשהו לפרוק את מה שיושב עליי אני לא יודעת ההורים מודעים בערך למצב ואני נמצאת בטיפול פסיכיאטרי בגלל שאני בדיכאון ולוקחת כדורים אבל אף אחד לא באמת יודע מה שאני עוברת לא כי לא מבינים פשוט אני לא מספרת אני בדיכאון עמוק אני גם לא חושבת שהייתי צריכה את האישור של הפסיכאטרית בזה אני לא רואה סיבה לקום בבוקר אני הפכתי לילדה דיכאונית ועצובה ואני מנסה לצאת מזה אבל זה פשוט לא הולך אני מנסה שלא להיכנע לעצבות ולהגיד לעצמי כמה שהכל טוב והכל אבל לא יודעת אני הולכת לבית ספר ואין לי חברות בכלל אין לי אפילו חברה אחת גם מחוץ לבית ספר אין לי אף אחד אני עליתי השנה לתיכון לכיתה י' ובאתי לבד כי גם בחטיבה לא היו לי כל כך חברות אבל היה לי לפחות עם מי לבלות את ההפסקות ולא הייתי בדיכאון עמוק כל כך אבל פתאום אני מפחדת שיגיעו ההפסקות.. אני ילדה שקטה שלא מדברת ואני כל כך סגורה בתוך עצמי וניסיתי כל כך להשתנות אבל משהו מבפנים עוצר אותי כל כך אני לא יודעת למה גם בעבר אני הגעתי למצב שסמכתי על מישהו ודיברתי איתו קצת מעבר (לא פרטים ממש אישיים אבל שיהיה...) וישר הולכות ומרכלות עליי אני כבר לא סומכת על אף אחד.. אני כבר לא מתרכזת בלימודים אני מנסה להשקיע אבל זה לא תמיד מצליח ואני תלמידה ממוצעת סך הכל בסדר +- כזה אבל עכשיו הממוצע שלי נראה לי ירד אפילו מ80 אני כל כך כישלון בכל דבר שאני עושה.. אני פתאום מתחילה לריב עם ההורים והם יודעים שאני לא בסדר מבחינה חברתית אבל הם לא מתארים לעצמם עד כמה ואני כאילו מוציאה עליהם את כל הסבל שיש אצלי אני יודעת זה לא בסדר ולא מגיע להם ילדה כמוני הם הורים מדהימים ואני פשוט לא מעריכה כלום..כבר שנתיים שאני ככה עוד מלפני התיכון אבל מאז שהתחיל התיכון זה פשוט יותר כואב עבורי..
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025