בן הזוג שלי נפרד ממני אתמול אחרי 9 חודשים שהיינו יחד. במהלך הזוגיות שלנו הכל התנהל כשורה וחווינו, אהבנו, נהנו, אבל בשבועיים האחרונים הרגשתי שהוא מתרחק ממני. כמובן שישר שאלתי מה קורה, והוא אמר שמכיוון שהוא עכשיו בתקופת מבחנים הוא עמוס. שנינו סטודנטים ועברנו כבר תקופת מבחנים בה נפגשנו פעם בשבוע לכן לא ראיתי משהו חריג. כן ניסיתי להיפגש ואני יזמתי הודעות ושיחות אבל הוא שידר עסקים כרגיל.
כשהוא החליט להיפרד ממני, הוא אמר שהסיבה לפרידה זה העובדה שאנחנו שונים - אני הומנית והוא ריאלי, אני אופטימית והוא פסימי, אני אדם של טבע והוא של בית. שיתפתי אותו שמרגיש לי שיש כאן משהו אחר, כי אנחנו ידענו לאן נכנסו ולא הגיוני שרק עכשיו הוא חושב על זה שאנחנו שונים, מה גם שזה אף פעם לא עלה בזוגיות.
אחרי עוד קצת שיחה, הוא אמר לי שהוא כרגע לא בשל לזוגיות והוא מעוניין להשקיע בלימודים שלו (לומד הנדסת חשמל) ורק בסוף התואר להיכנס לזוגיות. שאלתי אותו למה הוא לא נפרד ממני קודם לכן, והוא ענה שהוא לא רצה לפגוע לעצמו בתקופת מבחנים.
כרגע אני פגועה, שבורה, ומרגישה שמישהו פשוט דקר לי את הלב. בכיתי לא מעט ואני מאוד רוצה להתפתח ולהתעצם מהפרידה ולא לשקוע בדאון. לא חוויתי מצב בו גבר נפרד ממני, אך אני חושבת מה שכורה כאן זה העובדה שלא ציפיתי לפרידה ולא התכוננתי אליה כפי שהוא התכונן.
רציתי לשאול אתכם - כיצד אפשר לצאת ולהשתחרר בתקופת הקורונה? אני די מפחדת ממקומות הומי אדם כמו קניונים, מסעדות, ברים וכו' והייתי שמחה להמלצות איך אפשר להתגבר על הפרידה בצורה בריאה בעת הזו.
תודה מראש לעונים ולעונות
ענבר
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות