חברות שלי מתישות אותי עם הנרקסיסזם שלהן

נתחיל בזה שאני נערה נורא מחושבת. אני אף לא צועקת ולא מקללת גם עם ישפילו אותי ויעשו לי עוול ממש. אני מעדיפה לנהוג בדרכים של עסקאות ופשרות לדבר יפה ואפילו אם אני רועדת מעצבים ורוצה לרצוח מישהו אתם לא תרגישו בכלל. יש לי חוסר אמפתיה, זה למה קשה לי להבין מתי אני צודקת ומתי לא כי הרבה פעמים רגשות לא מניעים אותי אלא הגיון , קשה לי לפעמים להבין למה אנשים מפחדים, בוכים, מתרגשים ולפעמים אני מזייפת את זה כדי להשתלב :(

קיצר קורים הרבהההה מקרים שבהם חברות שלי מתעצבנות מאוד שהן לא מקבלות מה שהן רוצות, או שאני לא מתנהגת כמו שאני אמורה להתנהג. יש לי חברות דיי מפונקות. כל הבילויים שלהן זה קניות ,רכילות ובנים. לא מתה על זה. אבל עדיין באה שצריך כדי לא להיראות כאדם לא חברתי וגם כי להתאוור מחוץ לבית עושה לי טוב. בכללי אני מעדיפה להיות לבד :) , אני לא מפחדת מלבד אני באמת נהנת מלבד.

בפעם האחרונה לפני כמה ימים הלכתי עם חברה אחת לקניון הזהרתי אותה שאני מודאגת מהקורונה וכנראה לא אחזור איתה במונית. בעיקר בגלל שסבתא שלי אצלנו כרגע כי היא השתעממה לבד בבית ( אסור לטוס או ללכת לשום מקום והיא מטיילת הרבה) אני מעדיפה לא לנסוע בכלי רכב ציבוריים ולסכן אותה. שאמרתי לה שאני לא מוכנה ללכת איתה במונית היא אמרה שהיא לא מוכנה שאח שלי יבוא לאסוף אותנו עוד שעה ואז היא צעקה עליי והתחילה עם ההערות הדוחות שלה ולקחה מונית הבייתה בבכי ממש. אני רגילה לזה אבל מתישהו נמאס לי לשחק במשחקים האלה, לרצות אנשים כל הזמן ולשמור על קשרים זה פשוט מתיש אפילו שיש לי סיבולת.

רתחתי ורעדתי ממש באותו הרגע שהיא כזו טיפשה ואגואסטית והיא באמת חושבת שבגלל הפינוק שלה אני אסכן את סבתא שלי, אבל לא התנהגתי אלייה ככה, אמרתי לה שאני מצטערת ולא התכוונתי שהיא תלך לבד וגם כתבתי לה הודעה אחר כך שאני מצטערת שהיא הלכה לבד, למרות שעדיין כעסתי עלייה וחשבתי שהיא לא צודקת. הקרבתי את הכבוד בעצמי שלי עוד פעם בשביל שהיחסים בינינו ישארו אותו הדבר. והיא סיננה אותי.


אין לי דרך להחליף חברות זה הסביבה שלי וההורים שלי חברים שלהם. יחסית נוח לי איתן חוץ מהריבים. האמת היא שהן לא מפתחות אותי לשום מקום אני חושבת על העתיד והן עסוקות באיזה מכונית ובחור יהיה להן שנה הבאה. בכללי אנשים לא כל כך מעניינים אותי.. שום חבורה לא מעניינת אותי. אפילו מחקתי אינסטגרם ומלא אפליקציות כי זה פשוט שיעמם אותי. אני לא בסדר שאני לא רגישה? האמת שלא ממש אכפת לי שאנשים בוכים אני פשוט אומרת סליחה ומתפייסת כי זה "הדבר הנכון" והרבה פעמים אני מוצאת את עצמי עושה מניפולציות ( לא משהו נורא דברים קטנים) לאנשים משעממום. זה בגלל שלא מצאתי עוד תאנשים שלי? אני בכלל לא חברתית!!! אז איזה אנשים לעזאזל אני אמצא??

אז יש לי כמה שאלות. אני יודעת שהיא הגזימה למרות שזו הייתה נסיעה ארוכה . עד כמה יצאתי לא בסדר? זה נורמלי שחברות שלי מתנהגות ככה? זה נורמלי שאני צריכה להתנהג כאילו בנים ואנשים מרגשים אותי? אני בעיקרון פשוט משועממת מהחיים