אחותי החורגת מצד האבא בת 10 ולאחרונה הם עברו לגור קרוב אלינו אז היא הייתה בבית שלי בפעם הראשונה.
החדר שלי במילים מועטות נראה ממש טוב וגם הבית לעומת השכונה שהם גרים בה שהיא יותר ישנה.
היא ממש מראה שהיא מקנאה וזה גורם לי להרגיש לא בנוח כי היא חושבת שהיא לא בת מזל עם מה שהיא קיבלה בחיים.
אם היא הייתה יודעת באיזה עוני חיינו אחרי שאבא שלי ברח לשנים ולא שילם מזונות עד היום היא לא הייתה אומרת את זה. את החדר שלי פעם חלקתי עם אחי והוא היה ישן ושבור, כל הבית נראה ממש נורא ופעמיים איבדנו את הבית הזה בגלל חובות אז לא היה לנו קל.
בשנים האחרונות המצב שלנו ממש השתפר ובגלל זה שיפצנו את הבית ואני כמובן מבוגרת ועובדת אז אני כן מרשה לקנות לעצמי דברים יפים לחדר.
היא ממשיכה להגיד "החדר שלי לא יפה כמו שלך" או "החדר שלי בחיים לא יהיה קרוב למה שיש לך" ליד אבא שלי ואמא שלה וזה נורא מביך אותי.
ניסיתי להסביר לה שלא ככה תמיד היה המצב ושהיא צריכה להגיד תודה על מה שיש לה אבל זה לא מחלחל בה.
אני לא רוצה שהיא תראה אותי בתור האחות הבכורה העשירה. איך להסביר לה מבלי להפוך את אבא שלי בעיניה לאדם רע? אין לי ממש תמונות מהבית הישן לפני השיפוץ. אני לא רוצה שהיא תתבגר ותשנא אותי או תאשים את ההורים שלה.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות