אני כל הזמן חיה עם התחושה הזאת והמחשבה שאני הבן אדם הכי משעמם עליי אדמות, שאין אנשים שאוהבים אותי, שאני לא מעניינת, שאין לי תחומי עניין.. לא משנה כמה אני נלחמת בתחושה הזאת ומנסה להוכיח לעצמי שאני לא כזאת זה ממשיך להדהד לי בראש.
זה החמיר (או התחיל, לא בדיוק זוכרת) בחטיבה כשסיפרתי משהו לחברה ממש טובה שלי, משהו שהיה חשוב בעיניי ואז היא פשוט אמרה לי ״זה לא מעניין אותי את פשוט מספרת לי דברים שבאמת לא מעניינים אותי״ (בסוף הסתבר לי בכלל שהיא מקנאה בי ושהיא כל הזמן הייתה משקרת לי) - אבל מהרגע הזה התחלתי לאכול עם עצמי תסביכים, התחלתי לשקול מילים ולהיות ממש ביקרותית עם עצמי.
בפועל אנשים כל הזמן אומרים לי שאני סופר חברותית, שכיף לדבר איתי ולשבת איתי -
ואני כל פעם אומרת לעצמי ״באמת?״, ״ככה אנשים רואים אותי?״ ומתקשה להאמין שאני באמת כזאת.
בקיצור, איך אני מפסיקה עם המחשבות האלה?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025