אז ככה אני וחברה שלי היינו יחד במשך כמעט 3 שנים, לקראת הסוף הרגשתי שאני עדיין אוהב אותה אבל שאני גם לא רוצה להיתקע בלופ ושבא לי גם להתקדם הלאה ולהנות עוד מהגיל ומהחיים, לפני חודש יצא לנו לריב על משהו שטותי החלטתי לסיים את זה ולנסות להמשיך הלאה. בהתחלה היה לי קל לא ייחסתי לפרידה כל כך משמעות ונהנתי יותר מהרגע מה גם שלא הייתי חושב עליה הרבה וסוג של שלם עם הפרידה שיזמתי ופתאום אחרי שלושה שבועות חזר לי הגעגוע והכאב, הייתי רגיל לחיות איתה ולראות אותה במשך כל יום, ממש חיים משותפים ועכשיו אני שוב חושב עליה הרבה, יצא לנו לדבר לפני כמה ימים הסברתי לה מה אני מרגיש היא סיפרה שבשבוע הראשון היא הייתה שבורה ממש והיה לה קשה אבל עכשיו כבר קל לה יותר והיא רוצה להמשיך את החיים שלה לבד ולא לחזור לאחור גם כדי לא להיפגע שוב, כיבדתי אותה ולא התווכחתי כי זאת אשמתי (פרידה שאני יזמתי) אבל עכשיו מכאיבה לי המחשבה על זה שהיא התקדמה הלאה, פחות חושבת עליי אם בכלל ושאולי אפילו תכיר מישהו חדש ועצם העובדה שאני נשארתי תקוע ועדיין חושב עליה.
יש לציין שאני עדיין נפגש הרבה עם חברים וכן צוחק ונהנה מנסה לעשות דברים ולא לשבת בדיכאון במיטה, אבל הרבה פעמים במהלך היום נכנס למוד לא טוב של מחשבות וניסיונות לנתח את הדברים וסוג של נתקע על זוגיות שכנראה כבר לא תחזור..
הצעות לשפר את ההרגשה ולהתגבר?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות